יש סמליות בעובדה שבסמיכות תאריכים זכו שני מואשמים באונס לכבוד מלכים. רחבעם זאבי בישראל ודונלד טראמפ בארה"ב. שני אנשים שהצטיינו בהשפלה, ביזוי ותקיפת נשים. העיתונאי ג'ונתן פרידלנד מהגרדיאן הבריטי מאפיין את טראמפ במילים הבאות: "מופע אימים שחשף תערובת מכוערת של גזענות, שנאת נשים ואלימות המבעבעת מתחת לפני השטח של החיים האמריקאיים … הוא לעג למראה החיצוני של יריביו, המעיט בערך נשים … העליב בגסות מיעוטים, לגלג על נכים, פיזר הבטחות לפעולות לוחמניות שעשויות לרמוס את החוקה האמריקאית ולגרום למלחמת עולם שלישית ושיקר עשרות פעמים ביום" … הוא מייצג סכנה של "דיקטטור פוטנציאלי, שהבוז שהוא רוחש לערכים דמוקרטיים בסיסיים ולחשיבותה של תקשורת חופשית … מעיד על נטייה לפאשיזם", ("הארץ", 9/11/2016).
"מקומם של אנסים בבית הכלא, לא בבית הלבן" (מקור)
אלימותו והבוז שהוא רוחש לנשים לא הרתיעו מיליוני נשים להצביע בעדו; בבחינת העבד המושפל שאמר לבעליו "אהבתי את אדוני". האם מדובר בכישלונה של הדמוקרטיה הנושאת בחובה את זרעי חורבנה? או בכישלונה של הדמוקרטיה הקפיטליסטית האמריקאית? שטיפת המוח של הדמוקרטיה האמריקאית, לפיה בעל ההון הוא סמל להצלחה, הביאה לכך שמיליוני אזרחים אמריקאים ממורמרים ומובטלים, הצביעו עבור מי שנמנה עם שלטון ההון שגרם למצבם העגום.
בדמוקרטיה סוציאליסטית תופעת טראמפ לא היתה יכולה להתרחש. הן משום שמדיניות רווחה נאורה הייתה מונעת פערי הכנסה של עוני מנוון מחד ועושר מופלג מאידך, והן משום שאדם המייצג ערכים כמו אלו של טראמפ היה נפסל מהתמודדות בבחירות.
הימין הקיצוני הישראלי, ששורף מסגדים ומעריץ את זאבי, אך טבעי שיחבור לארגון הקו קלוקס קלן (KKK), שראה בניצחונו של טראמפ קריאת השכמה לחזור לשריפת כנסיות של שחורים – כפי שהיה בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת (ר' הסרט: "מיסיסיפי בוערת"). אם ארה"ב היא מנהיגת העולם החופשי, כפי שמקובל לומר, אזי הציבור הנאור צפוי לימים קשים.
רחבעם זאבי
ישיבת הכנסת שהעלתה על נס את זכרו של רחבעם זאבי, היא אחת מנקודות השפל של הכנסת. רבים ממבקרי האירוע שמו דגש רב על עדויות חיילות שנאנסו על ידו, ובכך הקלו על תומכיו למצוא מפלט בטיעון שהאיש מת ואינו יכול לתת את גרסתו. אכן יש כאן בעיה כלשהי, שהרי ידועים מקרים בהם הואשמו גברים בעבירות מין קשות, שהצליחו להזים את ההאשמות בעקבות חקירה משטרתית, בעימותים בין המואשמים לבין הקורבנות.
יחד עם זאת, אישי ציבור שהלכו לעולמם הם יעד לביוגרפיות המגלות פרטים שלא היו ידועים בימי חייהם. אולם די לנו בעובדות שהיו ידועות בימי חייו של זאבי – קשריו עם העולם התחתון, רצח שבויים, הנחת פצצה בדירתה של העיתונאית סילבי קשת במטרה להשתיקה, והשקפותיו הגזעניות בזכות הטרנספר לערבים – דיים כדי לפסול אותו כמי שזכאי לחוק המכבד את זכרו. מה היינו אומרים אם הקונגרס האמריקאי היה מקבל חוק המוקדש לזכרו של מנהיג הארגון הגזעני והאנטישמי הקו קלוקס קלן? שהרי זאבי הוא גרסה ישראלית של ארגון זה. העובדה שראש האופוזיציה ומנהיגה הנוכחי של מפלגת העבודה, יצחק הרצוג, השתתף בהילולת המחמאות לזאבי, היא ביטוי ליסודות הגזעניים והמיליטריסטיים ששוכנים במפלגה זו, הקרויה גם המחנה הציוני.
עצה לאילנה דיין
ברוכה הבאה לעדת הטמאים של השמאל הקיצוני. כמי שניסה פעם להסיר מעלי את התיוג של שמאל קיצוני, משום שסברתי שאני שמאל מתון. עם הזמן הבנתי שזאת ברכה לבטלה, והתיוג נותר על כנו. משעה שראש הממשלה תייג אותך כשמאל קיצוני, הכתם דבק בך ושום מכבסת מילים לא תצליח להסירו. מחנה המתויגים כשמאל קיצוני הוא היום מיעוט נרדף, אבל חברים בו אחלה בני אדם, הצמאים לצדק ושוויון. אין ספק שיגיע היום בו תתמלאי גאווה על כך שנמנית עם קבוצה זו.
הצילום של BB עם TRUMP גילה לנו מי הוא שותפו של מסיתיהו בארה״ב. זה לא היהודי הטהור בארני סאנדרס. זה טראמפ שמינה את האנטישמי הידוע סטפן באנון לעוזר ראשי. אבל מדוע אף אחד, אפילו לא איציק הרצוג, או חבריו מה״עבודה״ לא תובעים להעמיד את נתניהו לדין על ההסתה שבה הביא לרציחתו של רה״מ יצחק רבין?
לכן עכשיו תוכלו לראות את הראיון האחרון שנתן יצחק רבין לערוץ 1 שבו הוא מאשים את נתניהו בהסתה נגדו. הוידאו נמצא באתר vimeo.com/191667790
אהבתי את אדוני, לא אצה לחופשי.
הזמן מרפא את הפשעים – אך לא את הפצעים.
אין צורך במרצע, העבדים מוכנים מרצונם להשתעבד.
שבתאי לוי
בואו נביא קצת גאולה בכך שנביא דברים בשם אומרם: "הוא לעג למראה החיצוני של יריביו, המעיט בערך נשים, *זלזל בגיבורי מלחמה,* העליב בגסות מיעוטים, לגלג על נכים"
ספירו – תחליט: או שתסביר מה הבעיה עם מה שפרידלנד מכנה "גיבורי מלחמה", או שתימנע מלצטט אותו. ממש לא מתאים לך ללכת על ציטוט סלקטיבי.