דו"ח מבקר המדינה חשף באחרונה שצה"ל שיקר לחשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו – שקר שעולה לציבור 2.9 מיליארד שקל. אבל טוב שקיימת מדינת ישראל. אם היא לא הייתה קיימת, מאיפה הצבא היה מגייס את המשכורות לבוגרי שרות הקבע שלו ובעיקר את תשלומי הפנסיה שלהם? הרי ידוע כי בראשית אלוהים ברא את הצבא. על מנת שימשיך להתקיים הוא גייס בהתחלה את הגברים הכי נאמנים, הכי אמיצים, הכי פטריוטים לשורותיו. לאחר מכן כשהתברר שצבא זה לא רק פייטרים והוא גם זקוק לעורכי דין, טבחים, מתכנתים, מכונאים, מנהלי כוח אדם ועוד בעלי מקצוע רבים, מנהליו שאלו את עצמם איך לשכנע את המוכשרים שבבעלי מקצוע אלה ורבים נוספים לעבוד דווקא בצבא? בעולמנו בו "כלב נובח והכסף מדבר" היה ברור שהדרך לכך היא להציע להם משכורות גבוהות מהמקובל בשוק האזרחי, מועדי פרישה מוקדמים שמאפשרים להתחיל אחר כך קריירה שנייה, פנסיה גבוהה במיוחד – עם תוספות מתוספות שונות – אותה ממשיכים לקבל גם לאחר פרישתם מהעבודה המתגמלת (והקצרה למדי) בצבא, בנוסף למשכורת במקום העבודה החדש.
בנימין נתניהו מבקר את חיל האויר (צילום: עמוד הפייסבוק 'ראש ממשלת ישראל')
כל זה עולה כמובן הרבה כסף. אז מאיפה יבוא הכסף? מנהלי הצבא התאספו, ישבו, חשבו וחשבו עד שמצאו פטנט גאוני: צריך להקים מדינה. במדינה יחיו אזרחים, המדינה תגבה מהם מיסים ומהמיסים האלה אפשר יהיה לקיים את הצבא על עלויות השכר והפנסיה המופלגות הנהוגות בו. פשוט, נכון? ואם רוצים עוד כסף, אז פשוט לוקחים ולא מספרים למדינה… ושכולם יקפצו!
ככה הוקמה מדינת ישראל, כפי שאנו מכירים אותה כיום, על ידי הצבא. ושאף אחד לא יעז להגיד שקיום הצבא איננו חשוב. כי הוא אכן חשוב. כשמנהיגי המדינה רוצים מלחמה, מי ינהל אותה? אתם הקוראים השמאלנים? כמובן שיהיה זה הצבא. אם רוצים לשלוט באוכלוסייה כבושה – מי יעשה זאת? גם זאת יעשה הצבא. אם רוצים להגן על שודדי קרקעות שמתעללים באזרחים שכל אשמתם היא שייכותם לעם אחר אותו החליטה הנהלת המדינה להחזיק במצב של דיכוי וללא זכויות כלשהן – מי יעמוד על המשמרת? ניחשתם: הצבא! זאת הסיבה שהמדינה, על הנהגתה ואזרחיה אינה מנסה להשתחרר מהנטל שהצבא מעמיס עליה יותר ויותר. היא לא מנסה אפילו להקל על עצמה. אחת לכמה זמן אמצעי התקשורת יוצאים בזעקות שבר על העלויות הבלתי נסבלות והבלתי סבירות של הצבא ובזה העניין נגמר. מה, הם לא יודעים שהמדינה על מנגנוניה ומיסיה קיימת בכדי לתחזק ולנפח את הצבא?
אינני מתנגד באופן עקרוני לקיום צבא. בעולמנו המטורף קיום צבא הינו רע הכרחי, אבל לא מעבר לכך. הוא בוודאי איננו ערך כפי שרבים בארצנו משוכנעים. ואם כיום תפקידו המרכזי של הצבא הוא לתחזק כיבוש ודיכוי של עם אחר, לעומת זאת כשמגיעים למלחמה ממשית עם אויב הניצב מעבר לגבולות המדינה הוא אינו מצליח להציג ולו ניצחון אחד קטן מזה 50 שנה. יחד עם זאת התגמולים החומריים מהם נהנים העובדים המקצועיים שלו (צבא קבע) הם מעל ומעבר למה שכל אחד בחברה שלנו מקבל, אז חייבים לשאול ברצינות: האם זאת מדינה שיש לה צבא, או שמא אנחנו באמת חיים עם צבא שיש לו מדינה?
הכותב צודק ב-100%. ולא רק שלצבא יש מדינה, לבעלי ההון יש מדינה שמשרת אותם באמצעות הצבא – ע"ע פרשת הצוללות
אני מקווה שיונתן פלד יודע ששאלתו האחרונה במאמר היא שאלה רטורית. חלקו הראשון של המאמר מתאר בצורה אירונית את ההיסטוריה הממשית של מדינת ישראל, אלא שלא חכמי היהודים החליטו על כך אלא האחראים על מדיניות האימפריאליזם. היהודים רק קבלו זאת בשמחה, כי רק בחסות המעצמות יכלו להתנחל בפלסטין. מאז 1948 מתפקדת מדינת ישראל כמנגנון צבאי שיש לו מדינה. הצבא ושירותי המודיעין הם עמוד השדרה שסביבו מסתדרים המבנים הממלכתיים השונים, לרבות הכלכלה והחברה. כך נגזר על המדינה הזאת להתקיים. סיבת הקמתה הייתה כדי לשמש אבן ראשה של הסדר האימפריאליסטי במשרק. כל קיומה בנוי על היותה מבצר שמירה מרכזי על האינטרסים של האימפריאליזם, והכוח הצבאי שלה הוא סיבת קיומה היחידה.
נגזר גורלה של המדינה הנחלנית שתתקיים כמכונת מלחמה, למלחמת קבע. זוהי מכונת מלחמה שיש לה מדינה. כדי שהנוכחות היהודית בפלסטין תחלץ את עצמה ממלכודת מוות זו, היא חייבת להסיר מעליה את ההאופי הנחלני שלה, שמכפיף אותה לפרוגרמה הציונית של שליטה אתנית – בבואה לפעול זרוע ארוכה של האימפריאליזם באזור. כך תתחבר האוכלוסייה היהודית עם ההמונים הפלסטינים הנאבקים למען חרות וריבונות – למען שחרורם הלאומי. שחרורם הלאומי של ההמונים הפלסטינים הערבים יאפשר את שחרורו הלאומי של הציבור היהודי.