
מאת חיים ברעם
הרשות שתקום תיתן עבודה ומשכורות לאלפי בני השכונות. היא תאציל עליהם את הכבוד להיחשב לקולטי הגירה בשם מדינת ישראל. המהגרים יזכו בהדרגה לאזרחות מלאה, ובמקום ניגוד אינטרסים ישתלבו הצרכים של הקולטים עם אלה של הנקלטים.
מאת חיים ברעם
הרשות שתקום תיתן עבודה ומשכורות לאלפי בני השכונות. היא תאציל עליהם את הכבוד להיחשב לקולטי הגירה בשם מדינת ישראל. המהגרים יזכו בהדרגה לאזרחות מלאה, ובמקום ניגוד אינטרסים ישתלבו הצרכים של הקולטים עם אלה של הנקלטים.
מאת גדעון עשת
כמו כל הטבת מס גם זו נותנת כסף למי שמשלם מס בלבד. כמחצית מתושבי המדינה העובדים אינם משלמים מס (הכנסתם נמוכה מהסף שממנו משלמים מס הכנסה), משמעות המהלך – אם תאשר אותו הכנסת – היא שאותה מחצית לא תיהנה ממנה.
מאת יונתן פלד
לזכור ולא לשכוח – מה? שנעשה כל מה שנעשה, הרי הוא מוצדק ומוסרי – כי "הם" עשו לנו את זה ושאף אחד לא יעז לשפוט אותנו: אלה מסקנות שמטפטפים לצעירינו במערכת החינוך, במסעות למחנות ההשמדה, בכל מנגנון התעמולה של כלי התקשורת.
מאת חיים ברעם
רוב המגיבים בפייסבוק שלי הם פסימיים, שבורי לב ושבורי רוח. חשבתי בלבי שאצלי רק הרגל היא שבורה, ואילו בלבי מקננת קורת רוח מתונה, אבל יציבה. שום כוח בעולם לא ימנע מאיתנו את האושר הבסיסי הנעוץ בעצם הקיום עלי אדמות.
מאת שלמה סבירסקי, ירון הופמן-דישון ואמנון פורטוגלי
מודל הבעלות הפרטית אינו יכול עוד לאפשר קורת גג בטוחה לחלק גדול מאוכלוסיית ישראל. הבעיה היא שבישראל אין חלופה מוצקה ובטוחה למודל הבעלות, בדמותה של שכירות ארוכת טווח במחירים סבירים ויציבים.
מאת גדעון ספירו
במלאת 50 שנה לכיבוש, פרסם השירות הבולאי שורה של בולי מזכרת בצירוף דפי מידע (ירושלים, הגולן, הבקעה והגדה), שבינם לבין האמת ההיסטורית אין ולא כלום. הטקסט הוא תעמולה ממשלתית פרימיטיבית.
מאת אפרים דוידי
הפרשנים עוקבים באובססיביות אחר התפניות במדיניות החוץ האמריקאית ועסוקים בשאלה האם הכרזותיו של הנשיא דונלד טראמפ תואמות את מה שנאמר על ידו במהלך מערכת הבחירות. אבל "דוקטרינת טראמפ" במעשים ברורה למדי: מה שלא הולך בכוח – הולך ביותר כוח.
מאת עופר יהלום
הנושא החשוב היא לא הרכילות אלא מה יש לעשות במסגרת ההסתדרות. אם לסכם במשפט אחד, הייתי אומר שכיום יו"ר ההסתדרות הוא אדם בעל סמכויות כמעט-דיקטטוריות, בארגון שהוא לא חזק במיוחד; ומובן ששתי התכונות האלה קשורות זו בזו.
מאת גדעון ספירו
כמו רבים אחרים, גם אני אבל על מותה בטרם עת של העיתונאית גילה פלינט, עמיתה למאבק בכיבוש ובגזענות. בנהר ההסכמות העקרוניות צצו מעת לעת יובלים של מחלוקת. מצאתי עצמי כמעט תמיד מסכים עם גילה שדבריה שפעו חוכמה ותבונה. קולה הייחודי יחסר לאוהביה ומוקיריה.
מאת גדעון עשת
מה למדנו היום בגן? שאפשר לסגור את מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל – הגוף שקובע מה מותר ואסור לבנקים לעשות. המוסד די מיותר.
מאת חיים ברעם
חג הפסח האהוב עליי מתקרב בצעדי ענק, וכרגיל אני מעלה באוב את זכרו של אבי שמת כבר לפני שלושים שנה, כשהיה בדיוק בגילי היום. החג עדיין קיים ומוחשי, חרף תוכנו הלאומני ושונא הזרים. זוהי ערכה של מסורת שורשית, שקשה לבטל אותה מטעמים רעיוניים.