שור מועד
הסרטון שתיעד את שוטר היס"מ משה כהן משתולל כשור מועד ומכה באכזריות את מאזן אשובכי, נהג משאית פלסטיני מירושלים המזרחית – זעזע רבים. אלמלא התיעוד, הנהג היה מואשם בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו – כפי שקורה לא אחת במקרים של אלימות משטרתית לא מתועדת.
אלימות אכזרית כמו זו ודומות לה, מתרחשות מדי יום בשטחים הכבושים מזה 50 שנים. מאז תחילת הכיבוש נעצרו, נחקרו, הוכו ועונו כמיליון פלסטינים, ע"י צבא הכיבוש, משטרת הכיבוש והשב"כ. 50 שנות כיבוש רמסו את זכויות האדם הפלסטיני, משל היו תת-אדם. התנהגותו הפושעת של שוטר היס"מ משה כהן, היא ביטוי מזוקק להשחתה שעברה החברה הישראלית בשנות הכיבוש.
את משה כהן צריך לשפוט ולגזור עליו עונש מאסר של שנים ארוכות. אליו יש לצרף את ראשי המדינה, הצבא, המשטרה והשב"כ, שהתוו והקימו את משטר האפרטהייד הישראלי.
בנסיבות אלו, ביקורו המתוכנן בישראל של נשיא הפיליפינים, רוצח ההמונים, רודריגו דוטרטה, הוא מעשה טבעי בבחינת הלך הזרזיר אצל העורב. לא אופתע אם הוא יבקר ביד ושם שאגר מסורת של ביקורי דיקטטורים כמו ראש ממשלת האפרטהייד של דרום אפריקה, ג'ון פורסטר, ונשיא אוגנדה, אידי אמין.
שביתת הנכים
הנכים בישראל מקיימים שביתת רעב בדרישה להגדיל את קצבת הנכות, העומדת כיום בסביבות ה-2,500 שקל בחודש. זהו סכום משפיל שלא מאפשר קיום בסיסי ביוקר המחיה בישראל. ראשי המשק מפחידים אותנו כי היענות לדרישתם להעלות את קצבת הנכים לשכר המינימום, תעלה מיליארדים ותגרום לקטסטרופה כלכלית. זה כמובן קשקוש מוחלט, כי לא חסרים מקורות למימוש דרישת הנכים.
די אם ישראל תוותר על צוללת אחת הנושאת טילים גרעינים, מתוך ה-10, וכבר מתפנים מיליארדים להעלאת קצבת הנכים. אחת הבעיות היא שהנכים עצמם לא תובעים את התביעות הללו. הם, (להוציא מיעוט קטן), כלואים בתוך שטיפת המוח הישראלית, המקדשת את המיליארדים לצעצועי מלחמה, בשירות הכיבוש הישראלי.
זהו סיפור עצוב של פטריוטיזם כמפלטו של הנכה.
שרת התעמולה
שרת התרבות מירי רגב נמצאת במדרון חלקלק המדרדר אותה לתפקיד שרת התעמולה. מדי מספר ימים היא באה עם חידוש נוסף במסגרת מאמציה לסתום פיות ביקורתיות על המציאות הישראלית, מפי אנשי שמאל וליברלים – יהודים וערבים. היא עסוקה בהכנת רשימות שחורות של אנשי שמאל ובמסגרת זו ביקשה מקרן רבינוביץ' את רשימת הלקטורים שאישרו סרטים ב-5 השנים האחרונות.
סמנכ"ל הקרן, יואב אברמוביץ', הודיע כי הוא יענה בנפש חפצה לדרישת השרה. במקום לסרב לשתף פעולה הוא מהווה דוגמא לכניעה לאווירת הפחד שהשרה יוצרת.
היוצר רון כחלילי, הרואה בשרה עמיתה במאבק המזרחי ומגבה אותה חלקית, פרסם מכתב ב"הארץ" שופע מתק שפתיים, בניסיון להסביר לה שזה "לא יפה" לדכא את השבט הערבי במסגרת מדיניותה לקדם את השבט המזרחי ("מכתב למירי רגב", 29/3/2017).
בגרמניה בשנות ה-30 היו יהודים שכתבו לשר התעמולה גבלס, (או אפילו לקנצלר) מכתבים ברוח דומה של "מר גבלס היקר, (או הנכבד) זה לא נאה מה שאתה עושה ליהודים". יש מקרים שלשון אדיבה עם רוטב חנפני, אינם המתכון הנכון להתמודדות עם פאשיסטים גזענים.
לזכרה של גילה פלינט
כמו רבים אחרים, גם אני אבל על מותה בטרם עת של העיתונאית גילה פלינט, עמיתה למאבק בכיבוש ובגזענות. הייתה תקופה בה נפגשנו כמעט מדי שבוע במעין פרלמנט שמאל (בימים אלו אני נמנע מלציין את מקום המפגש כדי שבעליו לא ייכלל ברשימה שחורה כלשהי). בנהר ההסכמות העקרוניות צצו מעת לעת יובלים של מחלוקת. מצאתי עצמי כמעט תמיד מסכים עם גילה שדבריה שפעו חוכמה ותבונה. קולה הייחודי יחסר לאוהביה ומוקיריה.
גילה פלינט בעת דיון בטלוויזיה הברזילאית (מקור)
יהי זיכרה של גילה ברוך…
המאבק של הנכים הוא מוצדק וחשוב לקיום המוסריות של מדינת ישראל.
לא יתכן שנכים וקשישים יקבצו נדבות ויחפשו אוכל בזבל או יחיו בעוני מחפיר ויש לתקן זאת בהקדם.
האוצר טוען שאין לו כסף, אך תקציב המדינה עומד על 440 מיליארד שקלים לשנת 2017 ויש לפי הבנתי עודפים רבים בביטוח הלאומי. בנוסף עודפי הגביה ממסים הגיעו ל1.6 מיליארד מעל לצפוי ועל כן על כחלון לקיים את הבטחותיו ולעשות תיקון רציני בנושא זה.
חשוב גם להצמיד את הקצבאות החדשות למינימום כדי למנוע שחיקה חוזרת של קצבאות הנכים.
ובנוסף חשוב לתת פעימה ראשונה גדולה, גם כדי להחזיר את אמון הנכים שאבד למדינה וגם כדי לעזור לכל אותם נכים שנאלצו להגיע למצב של חבות בגלל השפל המתמשך בנושא הקצבאות.
מצורף, קישור לעודף התקציבי בגביית מסים
http://www.davar1.co.il/63200/
מצורף קישור בנוגע לתקציב המדינה, כך שיהיה לכם מושג על המספרים :
http://www.themarker.com/news/macro/1.3109846
חג פסח שמח! גם לנכים ולנזקקים