מכתב ששלחתי לשופט דוד מינץ
לכבוד המתנחל דוד מינץ
שופט בית המשפט העליון
התנחלות דולב, הגדה המערבית
אדון מאד לא נכבד,
בעיתון "הארץ" מ-5 באפריל האחרון פורסמה ידיעה לפיה פסקת על גירושה של אישה אתיופית ובתה בת ה-5 שהיא אזרחית ישראלית. האישה הייתה נשואה לאזרח ישראלי אלים, ממנו התגרשה, שכל חטאה לשיטתך הגזענית, שהיא לא יהודייה. לא עמדה לזכותה העובדה שהיא בזוגיות חדשה עם אזרח ישראלי, שנולד להם תינוק לפני חודש, אף הוא אזרח ישראל.
המשמעות המעשית של פסק דינך הוא שלילת אזרחותם של ילדיה על לא עוול בכפם. זהו מעשה נבלה שיפוטי, שמזכיר לי את שלילת אזרחותי על ידי גרמניה הנאצית. זוהי פסיקה גזענית מרושעת, שאך סמלי הוא שהיא מציינת את תחילת כהונתך בבית המשפט העליון. אתה נבל ברשות המשפט.
אם מדובר בגירוש, אזי יש לגרש את האכזריות הנושבת מפסק דינך המעוות. בהזדמנות זו ראוי לגרש אותך מהשטחים הכבושים, אליהם פלשת מבלי לקבל את רשות בעל הבית. כמתנחל אתה שותף לשוד הקרקעות הגדול ולמשטר האפרטהייד, המקנה לך את זכויות היתר של שודד קרקעות בחסות כידוני השלטון.
הטומהוק כתשובה לגז סארין
הנשיא דונלד טראמפ זכה סופסוף בעדנה בינלאומית, בעקבות ירי טילי הטומהוק על נמל התעופה של חומס שבסוריה. הירי הוצדק כענישה על השימוש שעשה הנשיא אסד בנשק כימי מסוג גז סארין נגד אוכלוסייה אזרחית בחאן שיחון, דרומית לאידליב. בין הנפגעים ילדים רבים, והתמונות של הילדים הנפגעים זעזעו את דעת הקהל העולמית. אין ספק ש-6 שנות מלחמת האזרחים שבסוריה הגיעו לממדי שואה, שמחייבים התגייסות בינלאומית לסיומה. השאלה שאין לי עליה תשובה ברורה, האם טילי הטומהוק הם התשובה שתשים קץ למלחמת האזרחים?
בהקשר זה, מתבלטת הצביעות של ראשי הממשל הישראלי, שאוהבים לדבר על מוסר שעה שידיהם מגואלות בדמם של אלפי ילדים פלסטינים, ב-50 שנות כיבוש. מספר הילדים שנהרגו בהפצצות חיל האוויר הישראלי בצוק איתן בלבד, כולל תינוקות בני יומם, עולה על מספר הילדים שנהרגו בהפצצות גז סארין.
אין ספק שאסד הוא רודן אכזרי, פושע מלחמה, וצריך לעמוד לדין בבית דין לפשעי מלחמה. פשעי אסד אינם ממרקים את פשעי ישראל, הגם שהם אינם מגיעים לרמת האכזריות של הרודן הסורי.
איני תומך בשיגור 60 טילי טומהוק ליעדים ישראלים בכדי לשים קץ לכיבוש הישראלי. להשגת מטרה זו, ניתן להסתפק בשיטות לא אלימות כמו חרם בינלאומי.
מחמאה לקרן החדשה
שאפו לקרן החדשה לישראל על הגדת היובל. פרויקט ראוי להוקרה. תודה.
השירות הבולאי כתעמולן ממשלתי
במלאת 50 שנה לכיבוש, פרסם השירות הבולאי שורה של בולי מזכרת בצירוף דפי מידע (ירושלים, הגולן, הבקעה והגדה), שבינם לבין האמת ההיסטורית אין ולא כלום. הטקסט הוא תעמולה ממשלתית פרימיטיבית.
למשל, בול הנושא את השם "יובל לאיחוד ירושלים", כתוב בעברית ובאנגלית: "במלאת 50 שנה לאיחוד ירושלים מציינת מדינת ישראל את האירוע ההיסטורי שחל באייר תשכ"ז בשלל אירועים בארץ וברחבי העולם. ירושלים מצדיעה ללוחמיה, מחבקת את תושביה, מאירה פנים לאורחיה וחוגגת עם כל אוהביה. מכל רחבי הארץ והעולם ישתתפו מאות אלפי צועדים, מטיילים ומתפללים בחגיגות".
"ירושלים שבין החומות, השכונות הוותיקות שמחוץ לחומות והשכונות החדשות שנבנו בדור האחרון הן כולן עיר אחת, מיוחדת ומאוחדת … היא מטרופולין המנסה לחיות בין אמונות ודעות שונות, טעמים והרגלים מנוגדים … עיר ססגונית, פתוחה לדעות שונות, לבני כל העדות".
הכול דבש. אין ערבים; אין קנאות דתית של מתנחלים; אין טרנספר של ערבים; אין אפליה; אין פרובוקציות של תלמידי ישיבות; באחת, אין ירושלים פלסטינית תחת כיבוש ואין עירייה יהודית המתנכלת לתושביה הפלסטינים. סגנון תעמולה זה אופייני גם לשאר דפי המידע.
גירוש של ילדה אזרחית ישראל מארצה (לאן? לחיי עוני ודלות ולעתיד "מזהיר!") הוא מעשה כמו נאצי, שהרי זה ממש מה שעשו הנירנברגים ליהודים בשנת 1935. זכור לטוב השופט מ' חשין שאמר וכתב (הלכת סטמקה): אזרח ישראל הוא הוא ישראל, היעלה על הדעת שישראל תגרש את ישראל?! חמור מזה, ההחלטה לגרש את הילדה ואת אימה מעוגנת בהלכה ישנה שבה נפסק שנערה בת 14 שנולדה לאב יהודי וגדלה בארה"ב ומעולם לא ביקרה בישראל אינה יכולה לממש את זכות השבות אלא אם ימונה לה אפוטרופוס בישראל, אבל הלכה צודקת זו שימשה לשופטי ישראל לדורותיהם אמתלה לגרש מהארץ אזרחים קטינים בנסיבות שונות לחלוטין. בקיצור, הרשעות והאכזריות של הציונות הדתית יכלה גם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שקבע כי אזרח ישראל זכאי לעולם לשהות בישראל.
כבר עשרות שנים בהן מגלה לנו גדעון ספירו את שאיננו יודעים כמעט על הכיבוש האכזרי בשטחים הכבושים. מכתבו לשופט המתנחל מעיד על הצורך להזהיר את שופטי ישראל מהסיכון שהם נמצאים בו – להתבע לדין כפושעי מלחמה בבית המשפט העולמי למעשים שכאלה. אשר לבולים הנבזיים – יש להכניסם לרשימת המוצרים עליהם הטיל גוש שלום חרם. לעומת זאת, ייטיבו ארגוני השלום וזכויות האדם – לכבד את גדעון באות הוקרה פומבי ובהקדם.
אלכס יקירי, תודה על הכבוד, שלך גדעון.
הביטוי השופט המתנחל….נועד לתת תוקף לטענה לא ןדמוניזציה מסוימת של השופט. לא רק עימות עם עמדותיו
דהיינו מתנחל הוא בהכרח פושע בשל מקום מגוריו ולא בשל מעשיו
האם זו עמדה של מגיני זכויות אדם או נקיטת עמדה חד צדדית בסכסוך פוליטי?
לדעתי התשובה ברורה
שירותי הדואר של המדינות החברות באיגוד העולמי חייבים להחזיר כל דבר דואר שבויל בבולי הכיבוש לשולחיו בצירוף הסבר על אי-חוקיות הבולים.
מסכים.
לכבוד דוד שמוץ
ידע כל כיפה סרוגה ותדע כל שביסה יוסי קליין צודק כמו גם גדעון ספירו. כן כן גם אתם שבאמת לא שרפתם שום ערבי ולא גדעתם אף עץ זית ולא התעללתם בחמורי שכניכם ואפילו לא עזרתם לסגל הטרוריסט (אתם בכלל לא מכירים אישית). אתם המצע הנינוח שעליו מתפתחות הבקטריות הקטלניות
פשיטת הרגל המוסרית בישראל איננה בגדר טעות! שום דבר לא התפלק לה, ל"מדינה" זו. פשיטת רגל מוסרית היא מאושיות היישות הזו וממהותה. פשיטת רגל מוסרית איננה אפילו בגדר מדיניות משום שמדיניות ניתן לשנות. ואילו פשיטת הרגל המוסרית הציונית איננה ניתנת לשינוי משום שהיא-היא התוכן הציוני. ולראייה הביטוי שטבע ישעיהו ליבוביץ (יודו-נאצים) הוא מדוייק כפליים(!): מן הצד האחד הוא מכנה פעילות מסויימת כאכזרית ברמה הנאצית (זהו מובן מידתי, או כמותי) אבל גם רומז שאם זוהי "המדינה-היהודית" וכאשר כך נתפסת היהדות שלהם אזי היודו-נאציזם איננו בגדר מדיניות (שאולי היא ברת חלוף) אלא היא ברמת המהות (וזה המובן השני, האיכותי). אפשר להבין גם שמתוך תובנה (כפולה) זו יכול היה ליבוביץ "להתנבא" על עתידה – שכן הבין שאין לה, ושלא יכול(!!) להיות לה (ללא כוח כפייה חיצוני או אסון) שום תוכן אחר. ולצערי ליבוביץ צדק. תובנה (נוראה) זו היא בת עשרות שנים ומוטב היה שנפנים אותה כבר.
מאיפה אתה מביא את הראיות לכך שהוא פלש על אדמות…
כל כך רדוד וילדותי, את הספר מאז ומקדם קראת??
תעדכן אותי
תמשיכו להסתובב סביב הזנב
ולנסות לנשוך את עצמכם
אני בדרך לדואר לקנות מלאי מהבולים המקסימים הללו
אני גאה לגור בארץ ולשלוט בכל מרחביה
תודה