זר פרחים
זר פרחים לשר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל, שלא נכנע לאולטימטום של נתניהו, ופגש את נציגי "בצלם" ו"שוברים שתיקה", הנמנים עם ישראל הנאורה – שלצערי הולכת ומצטמקת.
שוחרי עולם ללא נשק גרעיני, מצפים שגבריאל יעשה עוד צעד "קטן" אחד, ויבטל את תמיכתו במכירת צוללות גרעיניות תוצרת גרמניה לישראל. השמדה אחת מספיקה, לא צריך להוסיף עליה עוד.
מופע הצביעות
יום הזיכרון לשואה התקיים השנה בצל 50 שנות כיבוש. בטקס המרכזי, שהתקיים ב"יד ושם", ניצבה על הבמה כיתת צנחנים מצבא הכיבוש והאפרטהייד. בתפילת אל מלא רחמים, שחוברה לרגל יום השואה, נאמר שששת המיליונים מתו על "קידוש השם". זהו חלק מתהליך ההדתה שעובר על ישראל. ששת המיליונים לא מתו על קידוש השם, אלא הם נרצחו ע"י משטר עריצות גזעני ששלט בגרמניה הנאצית.
רה"מ נתניהו בעצרת לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם". (צילום: חיים צח / לע"מ)
ממשלת ישראל אומרת "לא עוד", אבל איננה מתכוונת למיגור הגזענות, שהרי ישראל היא כיום המדינה הגזענית ביותר בגלובוס; כוונתה לא עוד גזענות כנגד יהודים. אבל הגויים יכולים להשמיד איש את רעהו בסיוע חימוש ישראלי.
רמטכ"ל העומד בראש מנגנון דיכוי דורסני אכזרי וגזעני, שניצב בשערי אושוויץ, בראש מה שמכונה "מצעד החיים", מחלל את זכר השואה וקורבנותיה.
מכתב לשופט בית המשפט העליון ניל הנדל
לכבוד ניל הנדל,
שופט בית המשפט העליון
אתה כתבת את פסק הדין בהסכמת חבריך להרכב מרים ואליקים יין, הדוחה את עתירתו של מרדכי ואנונו (העשירית במספר) להסרת המגבלות המוטלות עליו (בג"ץ 5113/15, מיום 6/4/2017).
היתה לך הזדמנות לנהוג כשופט עצמאי ולהסיר את המגבלות על מרדכי ואנונו, כמחווה של צדק מאוחר לקראת חג החירות – פסח 2017.
לצערי נכשלת כישלון מביש והעדפת להיכנס למחילת השפנים של קודמיך, הנוהגים כבובות שעווה של השב"כ. אתה חוזר כתוכי על סיפורי הבדים של השב"כ, כאילו נשקפת סכנה ביטחונית ממרדכי ואנונו. צריך להיות שוטה מוחלט על מנת להאמין שלאחר 30 שנות היעדרות מהכור, וגילוי כל המידע שהיה לו לסאנדיי טיימס הלונדוני, הוא מחזיק בידו מידע סודי שלא ידוע כבר מזה זמן רב לציבור הרחב.
אתה וחבריך שמים ללעג את המילה צדק. במקום לשפוט משפט צדק, אתם פועלים ככנופיה מאפיוזית המתעללת במרדכי ואנונו, כאשר ראשי השב"כ והמלמ"ב משמשים כמנהיגי הכנופיה. שופטים הנוהגים כפושעים, הם תופעה מוכרת במשטרי עריצות. בימים אלה, כשמציינים את יום השואה, היסטוריה הייתה נראית אחרת אילו בבג"ץ הגרמני בשנות ה-30, היו יושבים שופטים בעלי מצפון הומאניסטי, ולא משתפי פעולה עם הרוע.
כאזרח בעל תודעה דמוקרטית, מילא ואנונו את חובתו האזרחית "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא י"ט, י"ז). הוא זכה להוקרה בינלאומית והוא חתנם של פרסי שלום, בהם הנובל האלטרנטיבי, פרס השלום הדני ופרס השלום על שם ג'ון לנון. שמו מופיע תדיר ברשימת המועמדים לפרס נובל לשלום. חשיבות פעילותו למען עולם חופשי מנשק גרעיני מתבלטת בימים אלו של חרדה בינלאומית ממלחמת עולם שלישית, כאשר ידיים בעייתיות אוחזות בנשק גרעיני. במקום להעלות את ואנונו על נס, אתם משיתים עליו עינוי דין, פוגעים בזכותו הטבעית לחירות ולקיום חיי משפחה עם בת זוגו האצילה ועל כך אני מקווה תיתנו את הדין.
בבוז הראוי,
גדעון ספירו
משאל-עם בטורקיה
מזל טוב, יש לנו סולטאן חדש. ברוב דחוק החליט העם הטורקי לוותר על הדמוקרטיה ולהמליך עליו מנהיג בעל נטיות רודניות. המשאל אופיין בנתונים המוכרים מארצות אחרות: אוכלוסייה כפרית פחות משכילה ויותר ענייה – בחרה בסולטאן, ואילו תושבי הערים הגדולות, איסטנבול איזמיר ואנקרה, שם מתרכזת אוכלוסיית המעמד הבינוני – היותר משכילה – דחתה ברוב מוחץ את החוקה החדשה המעניקה סמכויות דיקטטוריות לארדואן.
תסמונת זו אפיינה גם את הבחירות האחרונות בארה"ב, ואך טבעי בהקשר זה שנשיא ארה"ב דונלנד טראמפ היה המנהיג הראשון בעולם המערבי שברך את ארדואן על נצחונו.
אני מנחש שנתניהו, כשהוא חוזר הביתה מעמל היום, מוריד את העניבה, כוסית שמפניה ורודה בידי אשתו וענני סיגר ריחני באוויר, הוא מפנטז באוזניה על תכניתו להפוך את ישראל למלוכה. משאל עם יאשר זאת ללא בעיות, זולת שמאל ליברלי הולך ופוחת.
יום אחד נקום לצלילי הכתרתו של המלך נתניהו הראשון. מאחר ומלוכה עוברת בירושה נקבל בעסקת חבילה שני נסיכים. סמכויות המלך מפורטות בספר תורת המלך.
אנו חייבים תודה למרדכי ואנונו, שגילה לנו מקצת מסכנות הכור הדימוני. אלא שבמדינה ושופטיה מקנן רגש הנקם על התגלית שגילה ואנונו, שהכור מסכן גם את חיינו.
חבל ששר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל לא יזם פגישה גם עם ואנונו, לאחר שפגש את הנהלת ״בצלם״ ו״שוברים שתיקה״.
בהערותיו בנודע למופע הצביעות שכח גדעון ספירו לציין את ההבדל המעניין בין דברי ראש הממשלה ודברי הנשיא ליום השואה (או שהדברים נאמרו לרגל יום הזכרון?). במקרה הזה העמידה על ההבדל מאפשרת אולי לעמוד על טיבו של הקונפורמיזם הפוליטי שחדר לכל סדק בבנין הרופס של החברה האזרחית בישראל. —————– בעוד שנתניהו שפע שקרים וקלישאות מוכרות, נשיא המדינה זכה לתגובות אוהדות רבות בשל 'מתינותו' ו'אנושיותו' לכאורה. חשובה לציבור בארץ כנראה התחושה שמעבר לרוע הברור שמייצג ראש הממשלה יש לכאורה אלטרנטיבה אנושית – מוסרית יותר בדמות ריבלין. הבעיה היא שריבלין ייצג בדבריו, יותר את הצורך של ציבור מושחת מעיקרו לחוש בנוח מאשר את האמת הנוגעת ומוכרת למי שמוכן להביט נכוחה – חברה אזרחית המתפוררת בתפרים, בשל חמשים שנה של כיבוש צבאי שעיקרו ההתעמרות הבלתי פוסקת והממוסדת של החברה הישראלית בחברה הפלסטינית. ————– ריבלין העלה בדבריו מסכת 'מושלמת' של קונפורמיזם פוליטי יהודי בעת החדשה – כבר לא המודרניזם הנוטה להפשטות והכללות, אלא ההתפשרות על עקרונות, וזאת ברוח לכאורה נאורה, עד כמה שמרשה המצב הבטחוני.
ישראל היא בהחלט המדינה הכי גזענית . יותר מאיראן וצפון קוריאה. עובדה שגם אונסקו מכירים בה. בכל מדינה נורמלית מרדכי ונונו היה מקבל פרס. אבל אין לקבל את הביקורת על ארדואן כפשוטה. כי ארדואן מתנגד לישראל ולכן חייבים לתמוך בו.
גם היטלר היה נגד ישראל
מופע הצביעות (והמגלומניה)… שגעונה וטירופה של ישראל הוא דוגמה לא רעה לטכניקה, ידועה, של חשיבה בגדול. התנהגות מסוג שכזה, אם לא נעצרת בזמן, נגמרת באחת מ 2 צורות בד"כ. הצורה האחת מייצגת הצלחה: השגעון שאותו מייצרים מצליח באמת (למרות הכל) לסחוף ולשנות את כל סדרי העולם. לשם כך נדרשת טרנספורמציה שמגיעה מנחישות רובוטית ויהי מה – כלומר פשוט הולכים על כל הקופה, חדורי אמונה לוהטת שהכשלון אינו אפשרי (לא יהיה כלום כי לא היה כלום) וחיסולן המוצלח של האלטרנטיבות. הצורה השניה: מתישהו העסק, המפלצתי (משהו בו היה פגום), מתחיל להיסדק – מה שמוביל לבסוף להתמוטטות טוטלית של כל המבנה המגלומני.
אם היה למרדכי וואנונו שמץ מידע לספר לעולם, הוא לא היה מוצא דרך לפרסמו? הוא גם יכול היה לפרסמו מבלי לנשאיר עקבות. אבל כמו שגדעון אומר – אין לו כלום! גדעון צודק בהחלט בביקורתו על השופט הנדל, שבמקום לקיים את חובתו ולשפוט משפט צדק, הוא שופט משפט פחד, צביעות וחשבונאות. תתבייש בדתיותך (הנדל הוא אדם דתי) ובפחדנותך!
כל חודש לפחות ילד אחד?
מאז ומתמיד?
https://www.youtube.com/watch?v=KdBbI_gfv-M