ברביעי שעבר, 3 במאי, התקיימו תשע הפגנות ופעילויות שונות בקמפוסים שקראו להעסקה ישירה של עובדי הקבלן באוניברסיטאות. האירוע נערך לציון ה-1 במאי, יום העובד הבינלאומי. בנוסף התקיימה חלוקת מתנות לעובדות ועובדי הקבלן באוניברסיטאות ופעילות הסברתית לסטודנטים בסימן העסקה ישירה. בהפגנות קראו עובדות הקבלן, הסטודנטים והמרצים קריאות כמו "עובדים זמניים לא לעניין – רוצים עובדים מן המניין!" , "אל תגיד לא ענייני, שלא תהיה עובד זמני!" מתוך ההבנה שהסטודנטים הם הדור הבא של עובדי הקבלן וכסטודנטים עליהם להפגין סולידריות עם עובדות הקבלן במאבקן.
הפגנה למען העסקה ישירה של עובדות הנקיון באוניברסיטת בן גוריון בנגב
(צילום: הקואליציה להעסקה ישירה)
חשוב לציין שעובדות הקבלן באוניברסיטאות מועסקות בתחום הניקיון והשמירה ואינן זכאיות לשלל הזכויות להן זכאים עובדי האוניברסיטה כמו השכלה גבוהה לילדיהן. כמו גם תחושת שייכות למקום העבודה בו מרביתן עובדות מעל 30 שנים. בסרטון שהוכן על ידי סטודנטים ונערך על ידי שירי קריסטל – ניתן לראות את העובדות מדברות על הפגיעות השונות המאפיינות את עבודתן.
ההפגנות מייצגות איחוד כוחות ברמה הארצית של כל המאבקים שהתנהלו בעשר השנים האחרונות. למאבק הארצי שותפים: הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, ועדי עובדי ניקיון ונציגיהם, שתי"ל, האגודה לזכויות האזרח, אנו, עושים שינוי, שדולת הנשים, תאים סטודנטיאליים כמו סל"ע ,מגמה ירוקה, ישראל 2050, חד"ש, מרצ ועוד. כמו כן, שותפים במאבק אגודות הסטודנטים באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובאוניברסיטת תל אביב, פעילים באיגודי עובדים כוח לעובדים וההסתדרות, הארגון המתאם של ועד הסגל הבכיר באוניברסיטאות, ועדי עובדים זוטרים בבן גוריון ותל אביב ופעילים חברתיים מכל הארץ. איחוד הכוחות הארצי מהווה שינוי ביחס למאבקים הקודמים שהיו בשנים האחרונות.
בעוד שבעבר פעילים בכל קמפוס פעלו ישירות כנגד נשיאי האוניברסיטאות, המאבק הארצי מייצר תנועה אחת דורשת הכרעה חד משמעית ממקבלי ההחלטות ברמה המדינית. איחוד המאבקים הזה נוצר בעקבות אי ההצלחה של המאבקים המקומיים להביא להעסקה ישירה של העובדות.
המאבק נתקבל בהתנגדות חריפה מצד הנהלת המוסדות להשכלה גבוהה. מנכ"ל אוניברסיטת בן גוריון, דוד ברקת, אמר באחת הפגישות עמו "מה אעשה עם עובדת שמזדקנת?" ובכן מר ברקת לידיעתך מרבית העובדות שלך כבר עברו את גיל הפנסיה וזאת מכוון שיש מחסור של 10,000 עובדי ניקיון בישראל וכי קשישים רבים אינם יכולים לחיות מקצבאות הזקנה הנמוכות המגיעות להם וכי חלק מחייהם כלל לא חסכו לפנסיה במקומות העבודה בהן הועסקו. בתגובה שאלה אחת הסטודנטיות : "ומה יקרה כשאתה, מר ברקת, תזדקן? מה יעשו אתך?". מנכ"ל אוניברסיטת תל אביב, מוטי כהן, אמר בישיבה אחרת: "הן לא עובדות אצלי".
מנכ"לי האוניברסטאות סיימו תארים מתקדמים בניהול עסקים וכלכלה, אך הם מעדיפים לומר שאין להם את היכולת לנהל עובדי ניקיון. נשיאי חלק מהאוניברסיטאות כמו פרופ' רבקה כרמי טוענים שמקצוע הניקיון אינו "מקצוע ליבה" וכי האוניברסיטה אמורה לעשות במחקר והוראה ולא בניקיון. הטיעונים הללו מוכרים לנו ואנו מטילים בהם ספק גדול, לדעתנו מדובר בסיבות ניהוליות שהן תירוץ שמטרתו הפרד ומשול בין עובדים ובהחלשת כוחם של העובדים, במיוחד של כוחו של הסגל המינהלי הטכני באוניברסיטאות המאוגד בהסתדרות.
עדות לכך הם דבריו של גיורא ירון, יו"ר הועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב. הוא אמר שלאוניברסיטה שלושה יעדים: "לקדם מחקר הכי טוב שאני יודע לייצר", הוראה ו"לייצר את החומר שאני מפתח כדי שיעזור לאנושות". אבל הוא הדגיש "כל הדברים האחרים אני לא עושה אותם כי אני לא יודע לעשות אותם. אידאלית אם אתם שואלים אותי מחלקת רכש החוצה, מזכירות החוצה, הכל החוצה".
למרות כל התירוצים כדי להמשיך ולהעסיק עובדי קבלן, ראוי לציין שמכללת תל חי, סמינר הקיבוצים, אורנים ומכון ויצמן החזירו את עובדי הקבלן בתחומם להעסקה ישירה, מה שמעיד שהמשימה בהחלט אפשרית . גם בתי החולים, במסגרת ההסכם בין ההסתדרות לאוצר העבירו מאות עובדי קבלן להעסקה ישירה בשנתיים האחרונות.
אבל המערכה לא הסתיימה. ביום שלישי הקרוב, 9 במאי, נקיים הפגנה ארצית בירושלים מול משרד החינוך, להפגנה יגיעו אוטובוסים מכל הארץ והיא תחל ממשרדי ההסתדרות ברחוב שטראוס 17 ומשם מצעד לרחבת משרד החינוך – ברחוב דבורה הנביאה 3.
- עו"ס אורנה עמוס, רכזת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה
למה ארגוני העובדים באוניברסיטאות לא תומכים בהעסקתן הישירה של המנקות? להסתדרות אין מה להגיד בעניין?