כל מי שעוקב אחרי התבטאויות דוברי ממשלת ישראל כלפי הדרישה האירופית לסמן את תוצרת ההתנחלויות, צעד אשר מיד מתורגם באופן אינסטינקטיבי לאיומי חרם על ישראל, חייב לתהות מאיפה נובעת הפניקה הזאת? כל מי שמותח ביקורת על מדיניות ממשלתנו – ובייחוד על ההתנחלויות ועל דיכוי העם הפלסטיני, מוקע מיד כאנטישמי. הרי כל מי שאינו שטוף פרנויה עמוקה מבין שאין בכך כל היגיון. אז מהיכן זה בא?
לכל אורך קיומה של מדינת ישראל טיפחו כל ממשלותיה את התפיסה, לפיה אם אתה מתנגד למדיניותן, הרי אתה אנטי ישראלי. אם אתה אנטי ישראלי – סימן שאתה אנטי ציוני. אם אתה אנטי ציוני – ברור שאתה אנטישמי. בסיכומו של דבר אם אתה מתנגד למדיניות ממשלת ישראל, סימן שאתה אנטישמי. כך קשרו ממשלות ישראל בקשר בל יינתק, כעין אידיאה פיקס, כל ביקורת כלפי מדיניותן עם אנטישמיות. ברור שזו טקטיקה שמטרתה לבטל ביקורת על מדיניות ממשלות ישראל, כאשר עבור כל מי שמודע לאירועים הנוראים של מלחמת העולם נרתע מאנטישמיות הרבה יותר מאשר מגזענות כלפי קבוצות אחרות.
אך מדיניות מושרשת זאת של ממשלות ישראל חוזרת אלינו כעת כבומרנג. אם לאורך השנים אלה שביקרו את מדיניות ממשלות ישראל עשו זאת, ברוב המקרים, מתוך דאגה כנה לעתידה של מדינת ישראל, הרי שההשוואה בין ביקורת על ישראל לבין אנטישמיות, יצרה לגיטימציה לחיבור זה והביאה למחנה המבקרים אנטישמים אמתיים. תנועת החרם היא דוגמה לכך. האהדה בעולם למטרות ארגון ה-BDS, שקם כדי למחות על מדיניות האפרטהייד ונישול הפלסטינים, תופסת תאוצה בתגובה לאי היכולת של ממשלות ישראל להפנים כי רוב העולם אינו מסכים – ולעולם לא יסכים – לדיכוי העם הפלסטיני. יתכן כי לשורות ה-BDS הצטרפו גם מי שמתנגדים לעצם קיומה של מדינת ישראל וככל הנראה נספחו אליה גם אנטישמים ממש.
והנה, במקום שתיוג כל ביקורת, באשר היא, על ישראל כאנטישמיות תהווה אמצעי להשתקת הביקורת – כפי שזה היה לאורך שנות דור – קורה בדיוק ההיפך: ממשלת ישראל בעיוורונה הצליחה להפוך את האנטי-ציונות ואת האנטי ישראליות – אפילו את האנטישמיות ללגיטימית בעיני חוגים הולכים ומתרחבים ברחבי העולם המערבי… לא קל כיום להופיע כישראלי או אפילו כיהודי – במקומות רבים במערב אירופה ואפילו בארה"ב. ממשלת ישראל אשר התיימרה להציע בית בטוח לכל יהודי במדינתו, ואפילו להגן על היהודים ברחבי תבל, הפכה את מדינת ישראל למקום הכי פחות בטוח עבור אזרחיה ומעמידה בסכנה גוברת את בני העם היהודי ברחבי אירופה וצפון אמריקה.
צריך להבין, כי מי שבכנות אוהב את מדינת ישראל, חייב לעשות הכול על מנת לסלק את הממשלה הרעה הזאת ולחתור לשינוי הנורמות והערכים המסוכנים שהולכים ומשתלטים על החברה הישראלית.
בהחלטת הפרלמנט האירופאי במאי 2016 נקבע שאנטי ישראל זו אנטישמיות ו-3 מדינות באיחוד האירופאי הכניסו את ההחלטה הזו כחוק במדינותיהם (בריטניה אוקראינה ורומניה).
אתה מפליג על כנפי הדמיון כאשר אתה טוען שאסור לבקר את החלטות ממשלת ישראל משום שזה נחשב לאנטישמיות ..קביעה חסרת יסוד בהתחשב בביקורת של אישים כנגד הממשלה כמו פרופ לייבוביץ או פרופ הרסגור (הרסגור נהג לומר שזו חובה לבקר כל שלטון משום שבעלי השררה חיים באורגזמה ונהנים מכל רגע ולכן אסור להקשיב להם כאשר הם מתלוננים על העבודה הקשה ועל הקשיים שמטיל עליהם התפקיד…).
הבעיה אינה בבקורת אלא בהצגת ישראל כמרכז של רוע ובחיטוט הדקדקני של כל פיסת מידע אשר משחירה את ישראל לצורך יצירת דהלגטימציה… כאשר אתה שקוע כל כולך בביקורת אך ורק על ישראל ומשקיע בזה אמוציות אתה נחשב לאנטישמי זוהי האנטישמיות החדשה.
ההתממות של הכותב בענין ה-BDS גובלת בבדיחה אין כמה אנשים אנטישמיים שנכנסו לארגון הנתעב הגזעני והירוד הזה אלא הארגון הזה הוא נתעב כולו .
ההתלהבות של הכותב מ-BDS מזכירה את אנשי מצפן אשר הותר להם לחזור לישראל והם סמסו לחבריהם הפלסטינים שישראל מתמוטטת
ישראלים ויהודים רבים מדי מאוהבים באנטישמיות. הם לא ממש יודעים להגדיר אותה אבל מחפשים אותה בגלאי מתכות (של שען חירש) באדיקות (מקצועית) רבה. תחביב מפוקפק שהפך לטקטיקה עוד יותר מפוקפקת.
"יתכן כי לשורות ה-BDS הצטרפו גם מי שמתנגדים לעצם קיומה של מדינת ישראל וככל הנראה נספחו אליה גם אנטישמים ממש"…
זהו משפט בעייתי שמזדחל (במודע או שלא) לכיוונם של צווחני ה"אנטישמיות". ראשית: מה זאת אומרת "שמתנגדים לעצם קיומה של מדינת ישראל"? מספר האנשים שרצו סתם כך, מאז ומעולם, בהעלמותה של מדינה זו – ללא קשר למדיניותה – הוא שולי ולא רלוונטי. שנית אם ישראל "מייצגת את האפלה שבשלטון מדיני" (ציטוט של ישעיהו ליבוביץ) האין זה מתבקש שהיא מעוררת עליה זעם טבעי? שלישית: "אנטישמים ממש"… בהינתן מצבה של ישראל – כאמור לעיל – מאד קשה בכלל (וגם לא ראוי) לדבר על אנטישמיות של ממש, זה הסחת דעת. ישראל מחפשת בנירות כל סימן בכדי לנפח את המילה הזו, לצורכיה שלה. היא מעורבת בארגונים של משוגעים ודפוקים שיושבים ומקטלגים אירועים…ראינו אותם בסרטו של יואב שמיר "השמצה", פוקסמן נפגש עם הרצוג לדון בעסקי "אנטישמיות" – מגעיל ולא מפתיע. ישראל, כיחידה משוגעת, מוליכה את עצמה לעורר שאלות קיומיות על עצמה מצד עצמה באופן אנלוגי קפיטלזים-חזירי מביא על עצמו באופן טבעי לחלוטין שאלות קיומיות, לגיטימיות, לגבי צדקת קיומו ועתידו.
מכיוון שאני מודע היטב לקשר ההדוק בין אנטישמיות לביקורת על מדיניות ישראל – הייתי סקרן לראות כיצד יגש יונתן פלד לנושא.
את ההתייחסות של פלד לעניין ניתן לסכם בציטוט: "…ההשוואה בין ביקורת על ישראל לבין אנטישמיות, יצרה לגיטימציה לחיבור זה והביאה למחנה המבקרים אנטישמים אמתיים".
ע"פ יונתן פלד כך נפתר העניין. לא מדובר בתנועות שמאל שפתחו את דלתן לשונאי יהודים כמו נאז שאה הבריטית חברת הלייבור, לא "חטיפה" של תנועות וארועי שמאל כמו ועידת האו"ם נגד גזענות ע"י אספסוף גזען שונא יהודים, לא שלל תאוריות קונספירציה לפיהן מדינת ישראל היא צעד בתוכנית שלבים של יהדות העולם (כמו גם שתי מלחמות העולם ופיגועי ב-11.9).
ע"פ פלד האשמה מוטלת אך ורק על מדינת ישראל שאיפשרה את הקשר הזה. כאילו כל האנטישמים שחברו לתנועות אנטי-ישראליות ישבו בבית וחיכו לאישור ולגיטימציה מאת ממשלת ישראל.
מי יודע? אולי האנטישמים כלל לא חשבו על זה, והם קפצו מהאמבטיה וצעקו "אאוריקה" כשראו את חיים הרצוג נואם באו"ם וקורע את העותק של החלטה 3379.
יונתן פלג חושב שמשפט אחד מוטעה וחסר בסיס ידביק את התאוריה שלו לכדי משהו תקף. ובכן, ההיפך הוא הנכון
כיום שאלה זו, אם פלוני המבקר את ישראל, הוא (או היא) הם אנטישמים או לא, היא שאלה נאיבית או מתחכמת – אז זו אינה שאלה חוקרת אלא חטטנות יללנית בנבכי הנשמה בכדי לטעת ספיקות ולהסיח את הדעת מן הבקורת עצמה. אין אדם אחד בעולם – חי או מת – אף לא אחד – שביקר את ישראל בצורה החריפה והלוהטת – במילים הקשות ביותר שאני מסוגל להעלות על דעתי – ישעיהו ליבוביץ – ואין שום גוף רשמי – מבין שלל ארגוני המשוגעים שמקטלגים ארועים "אנטישמיים" שקרא לפרופסור ליבוביץ "אנטישמי" (משום שהם יודעים יפה מאד שזו היתה מיד מתפסת כטענה מגוכחת מיסודה – שמציגה אותם באור הראוי להם. אבל כשמפנים אותה לפוליטקאי(ת) בריטיים – אז זה כבר ביזנס לא רע…) אין מקום לדבר כיום על אנטישמיות. פשוט אין (בזה לא אמרתי שהתופעה אינה קיימת, אלא שלא ניתן לדבר עליה דברי טעם). אתה, דינו, קופץ על ה"אנטישמיות" משום שאתה חפץ מאד לראות בה כאנטישמיות. אני יודע שזה כנראה פוגע בך אך זו אינה כוונתי. מה לעשות שהטריק "האנטישמי" כהשתקת ביקורת ידוע ומוכר. אני משוכנע שאתה לא תהיה מוכן לוותר על הראייה הזו ויהי מה. וזה כשלעצמו רמז לבעיה.
תגובתך היא אוסף של טענות שגויות:
1. טעותך הראשונה היא שאינך מבין שהמלחמה באנטישמיות היא רלוונטית וחשובה בדיוק כמו המלחמה במדיניות פלילית של ישראל
2. "אין אדם אחד בעולם..שביקר את ישראל בצורה החריפה והלוהטת.. ישעיהו ליבוביץ" – טענה מופרכת לחלוטין. יש אינספור אמריקאים ואירופאים זבי-חוטם כמו קן אוקיף שמבקרים את ישראל בצורה קשה יותר (וכמובן – שקרית ברובה).
3. העובדה שקראו לליבוביץ' אנטישמי אינה אומרת דבר וחצי דבר על כל אדם אחר המבקר את מדינת ישראל
4. "אין מקום לדבר כיום על אנטישמיות" – שאל את יהודי צרפת. אני משוכנע שיהיה להם מה לומר לך בעניין הזה.
5."אתה, דינו, קופץ על ה"אנטישמיות" משום שאתה חפץ וכו'".. אתה רומז שאני מזהה אנטישמיות היכן שאינה קיימת? אני מוכן להשאיר את כתובת המייל שלי במערכת הגדה על מנת שתיצור עימי קשר ואוכיח לך שאינך יודע על מה אתה מדבר. עשינו עסק?
ל-ק.א
אנטישמיות היא מחלת נפש !
ראה למשל מה קורה במדינות אשר אין בהן יהודים כמו הונגריה או פולין אשר מפעם לפעם אנחנו שומעים על
האשמות כלפי היהודים אשר הם הגורם למשבר כלכלי והם השולטים מאחורי הקלעים באמצעות כספם והשפעתם.
אנטישמיות קשה במיוחד היא אנטישמיות אשר מקורה באידיאולוגיה
אדם אשר מבחינה אידיאולוגית משוכנע שישראל היא האויבת אינו שוקל את העוינות שלו על ידי עובדות
וכאשר יש התנתקות מהמציאות זה תנאי הכרחי לקיומה של מחלת נפש.
דוגמא להשתלטות אידיאולוגית רצחנית היא היטלר.
מכיוון שאנטישמיות יכולה לרצוח העולם התרבותי זקוק לאנשים שיזהו את המחלה הזו ויתריעו מפניה !
תשאל את עצמך למה מחרימים את אחינועם ניני בעולם?