מאת רחל סטרומזה
בלי הודאה של בית המשפט שעינויים מתקיימים בישראל, ובלי חקיקה מוסדרת נגד עינויים, אבן הדרך של בג"ץ העינויים תישחק ואמות המוסר שלנו כחברה יישחקו יחד איתה.

מאת יעל חסון

דרושה גישה מערכתית הן באשר לשירותים השונים לחינוך, מניעה, הגנה ושיקום בתחום האלימות נגד נשים במשפחה והן באשר לתקצוב מכלול השירותים והמענים הקיימים.

מאת חיים ברעם

סיעה חילונית המכבדת את עצמה חייבת לפעול למען מתן זכויות אזרח מלאות לכל תושבי העיר, עד שיגיע, אם יגיע, הסדר מדיני סביר.

מאת אלי אמינוב

הרס הערים הפלסטיניות ומניעת התפתחותן מחדש היו למטרה המרכזית של הממונים לענייני ערבים מטעם ממשלות ישראל.  הממונים האלה הבינו היטב את תפקידה של העיר כמוקד להתפתחות חברתית ולגיבוש תודעה לאומית.

מאת אבשלום בוגדן קווה

ובלי משים ירדה השבת, גבירה אדנותית, מראש האילנות ואמרה: "אדון סחבק, אולי תיקח את עוגניה ותחזור קצת לקיבוץ, שם "טבנקין" לימד אותך לא רק לחרוש את האדמה אלא בעיקר ללכת בתלם".

מאת חיים ברעם

אחיזת עיניים בנוסח טדי קולק התאימה אולי לשנות השישים אבל לא למצב בימינו. שלום דמוקרטי משמעותו שלום אמת והשתחררות מהכיבוש ומאוצר המלים המכובסות שלו.

מאת אלי אמינוב

בתוך ביצה זו רואה עצמו כל לאומן כמהפכן, כל גזען כהומניסט, וכל מתחסד כצדיק הדורֿ והפתרונות הפוליטיים אותם הם מאמצים, קשורים ֿלאותה רחם ממנה יצאו – הסכם החלוקה.

מאת חיים ברעם

רק אימו הקשישה גרה עכשיו בדירה הקטנה בנחלת ציון, והיא קיבלה אותו בדמעות אבל לא ממש בשמחה. בעיניה ריצד איזה ניצוץ זר, ומשה חשד שהיא בוכה רוב הזמן ושהדמעות לא זלגו רק בגינו.

מאת שם עמיר לקח אביב

במהלך שנות ה-20, פעלו בברית המועצות מספר ארגונים מוסיקליים בעלי אידאולוגיות וכיוונים אמנותיים שונים. המאמר מתמקד בשני ארגונים שייצגו שתי תפיסות שונות לחלוטין, "הארגון למוסיקה בת-זמננו" ו-"הארגון הרוסי למוסיקאים פרולטריים".

מאת עמוס גבירץ

תהליך ההתפתחות האנושית-מדעית-טכנולוגית יוצר פרדוקס קיומי. המאמץ האדיר להיטיב את חיי האנושות מביא להפיכת החיים לחסרי תוכלת. עולה השאלה האם ניתן יהיה למצוא טעם לקיום האנושי שאינו פונקציונאלי?

מאת רתם זמיר

הרוצח והנרצח הם דבר אחד כעת. קיימים ולא קיימים, מנוכסים, מופשטים ומולבשים שוב ושוב במשמעויות מושאלות לצורך מדי יום.