מאמרים מאת איתן קלינסקי:

הגר
עַמִּי – נְתִיבוֹתַי לְהָגָר עִוָּהגָּדָר דְּרָכַי תְּפִלּוֹתַי סָתַם. הָגָר – מַחְלְפוֹת דַּמֵּך בְּדַמַּיאַדְווֹת קוֹלֵך בְּעוֹרְקַי,בַּאֲשֶר אֶפְנֶה אֶשָּׂאהֶמְיָתֵך הַשּוֹקֶקֶתבִּבְדִידוּת זְהוּרָה,אַתְּ תְּמוּנַת בְּעָתַיעַל אפֶק דְּהוּי אֲרֶשֶת.מִבַּעַד לְצֶלֶם חֲזוּתֵך כִּבְרַת מְכוֹרָתִי בַּך מַבֶּטֶתמְיַחֶלֶת לִתְקוּמַת בָּנַיִךבִּתְקוּמָתָם - תְּקוּמָתִי.

והיו אחד בידי
בֵּין הַיַּרְדֵּן לַיָּםבִּדְוֵי עֶרֶשׂ טְבוּל זָהֳרֵי רָקִיעַעֲלוּמִים אָכַל הַשָּׁרָב.לא שְׁלוּלִית אַחַת שֶׁל דָּםרִשְׁפָּה וְרִפְשָׁהּ גָּמְאוּמַתַּת רֶחֶם וָשַׁד-מַתַּת חַיֵּי שָׂרָה וְהָגָרבְּבִצּוֹת שִׂנְאַת חִנָּם. כָּל עוֹד הָרֶגַע עָלַי זוֹרֵחַיְהִי דְּבַר אֱלוֹהִים אֵלַי לֵאמוֹר:קַח לְךָ עֵץ אֶחַדוּכְתוֹב עָלָיו – יִצְחַקוְקַח לְךָ עֵץ אֶחָדוּכְתוֹב עָלָיו - יִשְמַעאֵלוְקָרֵב אותם אֶחָד אֶל אֶחָדוַעֲשִיתֶם לְעֵץ אֶחָדוְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי.

בריונות של "מהפכנים" בוועידת העשוקים
הלכתי לוועידת העשוקים מתוך הכרת חשיבותה של ועידה זו. לצערי, כאשר ביקשתי מחבורה של צעירים שלבשה חולצות שנשאו את השם חד"ש להפסיק להפריע לנאומו של ברוורמן, זכיתי למכת אגרוף בחזה. כמו שלא הייתי רוצה שיפריעו לנאומו המצוין של דוידי, לא היה מקום להפריע לנאומו של ברוורמן.להכות באגרוף אדם כבן שבעים ולהפילו לארץ זו לא פעולה פוליטית – זו בריונות. דקות מספר ...

עברית חדשה
עַל רְחוֹבוֹת יַלְדּוּתִינָסקו כַּנְפֵי הַשְּכִינָה הָעִבְרִיתרְכוּבוּת זוֹהֲרוֹתעַל קַרְנֵי שֶמֶש שַחֲרִיתמִתּוֹכָן חָפְנוּ מְלוֹא חָפְנַיִםמִלּוֹת חַיִּים. עַל רְחוֹבוֹת יַלְדוּת יְלָדַירַק נִמְרְטָה נוֹצָה רִאשוֹנָהמִכַּנְפֵי הַשְּכִינָה הָעִבְרִית.בַּחֲרוּתָם כְּבָר הֵנֵצָּהנִצָּנֵי בַּגְרוּת רִאשוֹנָהתַּחַת כָּנָף מְרוּטָהוּבַגְרוּתָם הִבְשִילָהתַּחַת כָּנָף שְבוּרַת לֵב. הַיּוֹם – מִרְחוֹבוֹת יַלְדוּת נְכָדַינֶאֱסֶפֶת נִכְלֶמֶת הַשְּכִינָה הָעִבְרִיתאֶל תּוֹך לוֹעַ שֶמֶש עַרְבִיתעֲטוּפָה קוּרֵי עֲלָטָה שֶל עִבְרִית חֲדָשָה:טְרַנְסְפֶר …..מַנְיָאקִים…..לַהֲרוֹג אוֹתָם….. עֲרָבִים בְּנֵי זוֹנוֹת…..כַּדּוּרֵי גּוּמִי…..לַהֲרוֹג אוֹתָם שֶהֵם קְטַנִּים…..גַּז…..גַּז…..גַּז…..

על שלושה פשעי ישראל
החזון הנבואי של המתנחלים ותומכיהם הוא אינו חזונם של נביא ישראל הוא חזונם של מלכי ישראלשרדפו את נביאי ישראל מלכי ישראל בתקופת המקרא הפנו את מרבית משאבי הממלכה לעברה של ההתפשטות הטריטוריאלית גם במחיר הסתאבות מוסרית וערכית. בעוד היעדים המדיניים היו בראש מעינם של המלכים, הרי היעדים המוסריים והאנושיים היו בראש מעינם של הנביאים, שהרבו לצאת חוצץ נגד המלוכה ולהתריס נגדה. ...

אֶל מוּל מַדַּי
אֶל מוּל מַדַּיבַּמִשְׁעוֹל הַבָּא חֶבְרוֹןלוֹהֶבֶת דּוּמִיַּת הַצּוּקאֶל מוּל הַפֶּרַח שֶׁעָלָה מִן הָהָרסָגַר עָלָיוהַסַּהַר שֶׁהֵלִיט כּוֹכָב. מִתּוּגַת הֶעָפָר וַחֲרוֹן הָאֲדָמָההוֹלֵם בִּי חֲרוֹן הַנָּבִיא – "הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִתשָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּעַד אֶפֶס מָקוֹםוְהוּשַבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". * פֶּתַח אֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹםעַל דֶּרֶך צְרוּבַת חַמָּהבְּחַגְוֵי הַמִּדְרוֹן הַיּוֹרֵד חֶבְרוֹןרָאִיתִי רוֹעַת צֹאן,עֵדֶר צֹאן רוֹבֵץ עֲלֶיהָעֵינֶיהָ לֵאוֹתתּוֹכָן רַכּוּת כְּבוּיָהמַגַּהַת בִּי פְּנֵישָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה. פֶּתַח אֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹםעַל ...

שלום כתה אלף
(זכרונות ממלחמת לבנון, שלצערי הפכו גםלזכרונות של ילדי ונכדי לנוכח הכיבושהמשחית שעדין משתולל) בֹּקֶר מַחֲוִיר בְּחַשְרַת מַיִם עֲבֵי שְחָקִיםאוֹסֵף בְּחֵיקוֹ נְגוֹהוֹת כְּרוּתוֹת מִשֶמֶש סוֹעֲרָהפּוֹרֵס שְעוֹת לַיְלָה נִמְלָטוֹת מֵהֶמְיַת יְגוֹנָןבְּפוֹגְשוֹ אוֹתִי יָשֵן בְּשַק שֵנָהבְּכִתָּה אָלֶף שֶל בֵּית הַסֵּפֶר הַשִּיעִי בְּבָזוּרִיָּההַנוֹשֶקֶת לָעִיר צוֹר מִדָּרוֹם .בּוֹקֶר דָּמוּעַ צִפָּה לִפְגֹש הֶמְיַת יְלָדִיםסְדוּרִים עַל סַפְסָלִים דְּהוּיִיםרְכוּנִים עַל מַחְבָּרוֹת וּסְפָרִים – מָצָא אֶת רוֹבִי מֵעַל למראשוֹתַישָעוּן עַל ...

אסופי ארצי
הָגָר הִשְׁלִיכָה אֶת יַלְדָּהּרַק פַּעַם אַחַתתַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִיםתּוֹעָה בְּמִדְבַּר בְּאֵר-שֶׁבַע.אַרְצִי – מִיּוֹם שֶׁהִכַּרְתִּי חַמּוּקֵי נוֹפֶיהָבּוֹהָה לָהּ מִנֶּגֶדהַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁתמִגֻּמּוֹת שִׂיחִים רוֹעֲדִיםלְתוֹכָם מַשְׁלִיכָה כָּל אֲסוּפֶיהָ פַּעַם אַחַר פַּעַםמְאֻבְּקֵי דֶּרֶךְ מָוֶתעַל הָאֵיןמַמְתִּינִים מְרֻמִּים לַמַּלְאָךְשֶׁיִּגַּהּ בְּעֵינֵיהֶםשֶׁיִּשַּׁק לְשִׂפְתוֹתֵיהֶםמִפִּי חֵמֶת מַיִם חַיִּים. הַמַּלְאָךְ יָשַׁן בַּעֲלִיּוֹתָיושֶׁקֵּרָה לוֹ בַּמְּרוֹמִים,קָם כָּל בֹּקֶר כְּלָבִיא מִתְנַשֵּׂא כַּאֲרִי וְלֹא יַעֲלֶה עֲדֵי-עֶרֶבעַל מִשְׁכָּבוֹעַד יֹאכַל טֶרֶףכָּל אֲסוּפֵי אַרְצִיהַמַּמְתִּינִים לוֹ מְרֻמִּים וְדַם נְעוּרֵיהֶם יִשְׁתֶּה.

איבחת רוח שחורה
שְׁחֹרוֹת הַדְּרָכִים שֶׁיּוֹצְאוֹתמִמַּחֲנוֹת הַפְּלִיטִים בְּעַזָּהלִמְכֹּר בְּזִיל הַזּוֹלזֵעָה שְׁחֹרָה בַּצָּפוֹן.שְׁחֹרִים עֶדְרֵי הַחוֹלהַגּוֹלְשִׁים אֶל מַחְסוֹם נְטוּי גָּרוֹןבְּפִתְחוֹ מַדִּים מְהַלְּכִים וְטוֹפְפִיםמַכִּים בִּתְרֵי מִלִּיםמַטִּים שִׁבְרֵי צְלִילִים. שְׁחֹרָה אִבְחַת רוּחַבְּמַחֲנוֹת הַפְּלִיטִים בְּעַזָּהמוֹסֶכֶת רוּחַ עִוְעִיםמַתְעָה בְּכָל מַעֲשֶׂיהָכְּהַתְעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ. אִבְחַת רוּחַ שְׁחֹרָההוֹלֶמֶת בִּדְרָכִים שְׁחֹרוֹתקוֹדַחַת אֵשׁמְאַזֶּרֶת זִקּוֹתמַשִּׁילָה אֶת כָּל הַמִּלִּיםמֵהַסְּפָרִים שֶׁקָּרָאנוּמַשִּׁירָה אֶת כָּל הַצְּלִילִיםמֵהַשִּׁירִים שֶׁשַּׁרְנוּ פַּעַם.

מורה ללשון עברית מובסת
שְׁלוֹשִׁים שָׁנָהאֲנִי מוֹרֶה לְלָשׁוֹן עִבְרִית קִשַּׁטְתִּי לְשׁוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידַי וִילָדַי בְּתַפּוּחֵי זָהָב הָעוֹלִים מִפִּיּוֹתֵיהֶם תְּלוּיִיםכִּבְמַשְׂכִּיּוֹת כֶּסֶףעֵת דְּבָרָם דָּבוּר עַל אֳפָנָיושְׁלוֹשִׁים שָׁנָהאֲנִי מוֹרֶה לְלָשׁוֹן עִבְרִיתקִשַּׁטְתִּי לְשׁוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידַי וִילָדַי בַּהֲגִיגֵי לְשׁוֹנוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁנֵיאוּר זַלְמָן מִלָּאדִי הַלָּשׁוֹן קֻלְמוּס הַלֵּבהַשִּׁירָה קֻלְמוּס הַנֶּפֶשׁ. שְׁלוֹשִׁים יוֹםבְּסִמְטְאוֹת שְׁכֶם וְגֶ’נִיןהֻסְּגוּ אָחוֹרכָּל קִשּׁוּטֵי לְשׁוֹנִימֵרָחוֹק נֶעֶמְדוּכָּשְׁלוּ ...