הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



מאמרים מאת יעל לוטן:

מן הבית הבוער למסוקי התקיפה

ההיסטוריון המרקסיסטי-טרוצקיסטי אייזיק דויטשר לא אהד את הציונות, אם לומר זאת בעדינות. אבל אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר צחנת המשרפות עוד עמדה באוויר, אמר את הדבר הבא: "כאשר אדם קופץ מבית בוער ונופל על מישהו ושובר לו את הרגל, לא מאשימים את הקופץ".וזו אמת חשובה. העולם נראה רע מאוד ליהודים בשנים שבין שתי מלחמות העולם. האש החלה לאחוז בביתם של ...

21 בספטמבר, 2004 4 תגובות

זוועת בסלאן וזיכרון ווייקו

פתגם ישן אומר שמי שיש לו רק פטיש רואה כל בעיה כמסמר. אמירה זו מסבירה הרבה מאוד אירועים בהיסטוריה האנושית: מי שיושב על כס השלטון נוטה להפנים את הרעיון שזהו מקומו הטבעי, וכי האנשים הכפופים למרותו – אפילו אם בעוד כמה שנים יוכלו להדיחו בבחירות – חייבים לציית לו. ואם הדבר נכון ביחס למושלים קטנים – ראש עיר, שופט מחוזי, ...

11 בספטמבר, 2004 תגובה 1

איזה עיוות מכוער

בעקבות תערוכה עכשווית בגלריה שלוש בתל אביב שערו בנפשכם את התמונה הבאה: אמן ידוע מציג שני דיוקנאות זה לצד זה – האחד הוא דיוקן של רוצח והשני של אדם שהקדיש את חייו למאבק נגד נשק להשמדה המונית. הצבתם זה לצד זה אמורה, מן הסתם, לבטא איזו-שהיא עמדה פוליטית-חברתית. הרוצח עדיין יושב בכלא, בו הוא זוכה ליחס מיוחד והרבה זכויות יתר. האיש ...

7 בספטמבר, 2004 6 תגובות

צ’אבס – עוד קוץ בבשרה של ארה"ב

השבוע נודע מוונצואלה שהנשיא אוגו צ’אבס זכה במשאל העם שנערך לפי דרישת האופוזיציה, שקיוותה להדיח אותו מתפקידו שנתיים לפני גמר הקדנציה. אוגו צ’אבס זכה בבחירות הקודמות באחוז ניכר, אבל האופוזיציה – בתמיכת ארצות הברית וידידיה – כבר ניסתה להפילו בהפיכה לפני שנתיים, ונכשלה כאשר למחרת היום החזירו אותו תומכיו לארמון הנשיאות. זוהי הפעם השמינית שצ’אבס מוכיח באורח דמוקרטי שיש לו ...

21 באוגוסט, 2004 17 תגובות

ההשמדה של 1904

בתחילת המאה ה-20 ביקשה גרמניה הקיסרית להקים לעצמה מושבה ביבשת השחורה, ממש כמו בריטניה, צרפת ובלגיה. רוב שיטחה של היבשת השחורה כבר היה תפוס על ידי קולוניאליסטים אירופים, אבל במערב היבשת, בארץ הנקראת נמיביה, עוד היה מקום שנראה לגרמנים כפתוח, והם החלו להכשיר לעצמם שם מושבה. אלא ששבט גדול בשם הררו לא השלים עם כיבושו על ידי האירופים והתמרד. הגנרל ...

16 באוגוסט, 2004 17 תגובות

נשים באריזות שונות

מונח לפני צילום משונה – קבוצה של נשים מוסלמיות לבושות מין אוהלים שחורים המסתירים את צורתן מכף רגל ועד ראש, פניהן חבויות מאחורי רעלות שחורות המשאירות רק חריץ צר לעיניים. אחת מהן מחזיקה שקית ניילון של חנות כלשהי. על הקיר מאחוריהן פרוס פוסטר ענק ועליו דמות צעירה בלונדינית, ערומה חוץ מחוטיני זעיר על ירכיה; היא רובצת על גחונה, ישבנה קצת ...

13 ביולי, 2004 12 תגובות

ממשלות, מומחים ושרלטנים

פתגם ידוע אומר, אלוהים ישמרני מידידיי – מאויביי אשמר בעצמי. אני רוצה להציע רעיון מקביל: אלוהים ישמרני מן המומחים – מן השרלטנים אשמר בעצמי. פרופ’ אמציה ברעם נחשב בעולם המערבי כאחד מגדולי המומחים לעיראק. בשנתיים הראשונות לכהונתו של ג’ורג’ וו. בוש כיכב פרופ’ ברעם באמצעי התקשורת המערביים כבר-סמכא עליון בכל הנוגע לאמצעי הלוחמה העיראקיים, ובעיקר לנשק השמדה המונית – גרעיני, ...

23 ביוני, 2004 20 תגובות

תאריכים חשובים

בנוסף לנחיתת כוחות הברית בנורמנדי לפני 60 שנה ופרוץ מלחמת ששת-הימים, חלו השבוע עוד שני תאריכים ראויים לציון – ב-6 ביוני 1984 פרצו כוחות צבא הודיים למקדש הזהב באמריטסר וריסקו את מוקד המאבק הסיקי לעצמאות. זה היה הישג צבאי מרשים ללא ספק – אינדירה גאנדי בוודאי היתה מרוצה מאוד מכך שתוך יום אחד לא נותרו אלא שרידים מדולדלים ממנהיגי המרד ...

9 ביוני, 2004 7 תגובות

עכברי השב"כ

ידידה מדענית אמרה לי פעם שלפעמים היא מדמיינת שהעכברים שהיא מאלפת לצורך ניסויים שונים, יעצרו יום אחד וישאלו אותה מדוע בעצם עליהם לרוץ במבוך כדי לקבל את פירור המזון המצופה. מה הקשר בין המבוך והגבינה? האם אי אפשר לקבל אוכל בלי לרוץ במבוך? אבל, כידוע, עכברים לא חושבים הרבה ובוודאי לא מרבים לשאול שאלות. לכן הם עכברים. במהלך הימים האחרונים ...

29 במאי, 2004 10 תגובות

הכל – חוץ מתאי גזים

בשנת 1971 ערך פרופ’ פיליפ זימבארדו ניסוי מיוחד במינו באוניברסיטת סטאנפורד שבקליפורניה. כשלושים סטודנטים, נורמליים לכל דבר, הסכימו להשתתף בתרגיל שבו מחציתם מילאו תפקידי אסירים ומחציתם סוהרים. הניסוי היה אמור להימשך שבועיים אבל ביום השישי היה צורך להפסיק אותו, כי הסוהרים החלו להתעלל בגסות באסירים, ואלה נשברו לגמרי. המשמעות היתה כה ברורה, שמאז בעצם אין צורך להכביר מלים בנושא. זה ...

21 במאי, 2004 33 תגובות

חרושת השקרים

עוד לפני שעמד למשפט, היה מרדכי ואנונו יעד של חרושת שקרים בלתי-נלאית. עד מהרה הגיעו לאוזניי – באורח מכוון וממוקד – סיפורים מסיפורים שונים. כך למשל היה מי שטרח להתקשר אלי לעבודה (הייתי אז עורכת מדור הספרות ב"על המשמר") כדי לספר שואנונו היה במוסקבה בדרכו למזרח הרחוק ושם ניסה לעניין את שירותי הביון הסובייטי בגילויו על דימונה. אבל – הוסיפה ...

20 באפריל, 2004 19 תגובות

חרדותיה של מעצמה גרעינית מפני מועמד פרס נובל לשלום

באפריל שנה זו אמור מרדכי ואנונו להשתחרר מכלא אשקלון, וכבר רועדות אמות הסיפים. תוכנית טלוויזיה בעניין הוכתרה בשם "פצצת ואנונו", לא פחות ולא יותר. גורמים שונים מפריחים רעיונות מה עוד אפשר לעשות לאיש הזה: להחזיק אותו במעצר מנהלי ללא משפט וללא הגבלת זמן כמו שעושים לערבים; לגזור עליו מאסר בית עם שמירה צמודה; לאסור עליו לדבר עם התקשורת; למנוע ממנו ...

27 בפברואר, 2004 22 תגובות

החרפה האמיתית

לפני קצת יותר ממאה שנה ראה אור באנגליה ספרו הקצר של ג’וזף קונרד "לב החשיכה" (בעברית קראו לו משום מה "לב המאפליה", כי המתרגמים בעת ההיא חשבו שבספרות יפה צריך להשתמש במלים של בית מרקחת). הסיפור נפתח בסצנה שלווה בשפך נהר התמזה, כמה אנגלים תרבותיים יושבים על סיפון אונייה ומשוחחים על הא ועל דא, שעה שהשמש הנעימה שוקעת מעל מי ...

18 בפברואר, 2004 29 תגובות

האומנם שקט?

"הפיגוע בכביש גהה ב-­25 לדצמבר הפר את השקט שנמשך חודשיים"­ כך נאמר בחדשות. ואני שאלתי את עצמי, על איזה שקט הם מדברים? במהלך השקט המדומה הזה נהרגו עשרות פלסטינים, ביניהם ילד בן חמש ברמאללה; נהרסו בתים רבים, מאות פלסטינים נותרו בלי קורת גג; נעקרו מטעים, נהרסו שדות, נמשכה במרץ בניית החומה הנקראת גדר הפרדה העוברת עמוק בגדה אבל לישראלים היה ...

30 בדצמבר, 2003 32 תגובות

פתרון לבעיית ירושלים

אילו האמנתי בכוונותיה הטובות של ממשלתנו להגיע להסכם שלום עם העם הפלסטיני, הייתי מנסה בכל כוחי להעלות בפניה את ההצעה הבאה לפתרון בעיית ירושלים. מכיוון שאינני מאמינה בכוונות כאלה, לא נותר לי אלא להעלות את הצעתי בפני הציבור המאמין באפשרות של שלום.הבעיה היא, כמובן, לא ירושלים בכללותה אלא העיר העתיקה, בה נמצאים המקומות הקדושים ליהדות, לנצרות ולאיסלאם. למרבה המזל, העיר ...

29 באוקטובר, 2003 9 תגובות

תרבות ישראלית, ציוויליזציה יהודית

כל הגדרה של המושג "תרבות", במובן הנפוץ של המלה, כוללת מרכיבים כגון מוסדות אקדמיים, ספרות, אמנות, תיאטרון, מוסיקה וכדומה. חברה שתופעות אלה קיימות בה והן דינמיות ופופולריות, נחשבת לחברה תרבותית. המושג "ציוויליזציה" הוא יותר בסיסי ועמוק. ציוויליזציה אי אפשר לסבסד, וגם לא ניתן להגדירה במונחים של מוסדות קונקרטיים. קח איכר צרפתי ואינטלקטואל פריסאי וסלק את כל מה שמפריד ביניהם, מה ...

22 באוקטובר, 2003 8 תגובות

"אבל זו לא אותה מנטליות!"

מעניין לעקוב אחר התפתחות מלים מסוימות. למשל, המלה אתני – כיום פירושה משהו מן העולם השלישי – מזון, לבוש, אומנות… דבר דומה קרה למלה עדה – פעם פירושה היה קבוצה אנושית בעלת מוצא משותף, פולין או טורקיה, למשל. עם הזמן הוגבלה המלה לעדות המזרח. כך למשל יהודים שמוצאם מרוסיה מהווים את הקהילה הרוסית, לעומת העדה המרוקאית. או קחו את המלה ...

16 באוקטובר, 2003 19 תגובות

הלקח האמיתי

על ספרו של סבסטיאן הפנר: סיפור של גרמני 1933-1914 / הוצאת חרגול. תירגמה מגרמנית, שולמית וולקוב. לא מכבר אמר לי ידיד, עיתונאי הכותב לעיתון בריטי, שהוא איננו מבין איך יתכן שהאינטליגנציה הישראלית שותקת כבר כמה שנים, למרות שתחת אפינו מתרחשים דברים איומים ונוראים, וממשלותינו מבצעות פשעים חמורים. הרי אפילו בימין, טען ידידי, צריכים להיות אנשים שעם כל נאמנותם לרעיון ארץ ישראל ...

17 ביוני, 2003 21 תגובות

הציונות כהמשך היהדות באמצעים אחרים

כל המבקש לדון בתופעת הציונות נתקל מיד בבעיית הגדרתה. שלא כמו ההתיישבות האירופית באמריקה, למשל, או השתלטות האנגלים על קניה או הודו, זכתה ההתיישבות היהודית בפלסטינה להגדרות שונות ומנוגדות. שתי ההגדרות הנפוצות ביותר והסותרות זו את זו הן: א. הציונות היא "תנועת השחרור הלאומי של העם היהודי"; ב. הציונות היא "אחד מגילויי הקולוניאליזם האירופי במאה ה-20″; ועוד אחזור להגדרות אלה, ...

12 ביוני, 2003 15 תגובות

חוק השבות ותו התקן היהודי: הפרדוקס הציוני והשלכותיו

לא מזמן ציינתי בשיחה שחלק ניכר מהאנשים שבאים מרוסיה בהמוניהם אינם יהודים, ומיד נשאלתי: "מה אכפת לך?" – השאלה הביכה אותי. באמת, מדוע זה אכפת לי? הרי אני חילונית לגמרי והזהות היהודית פחות משמעותית בעיני מן הזהות האנושית והנשית, ובכלל, תמיד האמנתי שרצוי כי המין האנושי יתערבב כך שכל צורות הגזענות והקנאות לא יוכלו להתקיים… בחשבון נפש ומחשבה ממושכת מצאתי ...

23 במאי, 2003 10 תגובות

הלקח של ארגנטינה

הגעתי לארגנטינה בשנת 1954, עם הוריי שנשלחו לשם על ידי משרד החוץ. בישראל היה עדיין צנע וגם באנגליה, בה בילינו זמן-מה בדרך לדרום אמריקה, היו החיים עדיין קשים למדי ועקבות מלחמת העולם עדיין ניכרו ברחובות ובאורח החיים. רק בניו יורק, שגם בה שהינו בדרך, ראינו שפע- אבל דבר לא הכין אותנו לשפע של ארגנטינה.למחרת הגיענו עמדנו בחלון הסוויטה במלון הדירות ...

14 במאי, 2003 20 תגובות

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים