בעקבות הפרסום בעברית של "פנים לבנות" מאת אליאס ח'ורי

בקריאה שלי בפסקה הראשונה של אלווג'וה אלבידאא לאליאס חורי נזכרתי במאורע שסך כל התחושות שהוא מעלה בי כמעט ההפך המוחלט מאשר אילו שליוו את קריאתי בסיפור הזה שעומד בין ידינו. נזכרתי בהלוויה של אלסייד יאסר ערפאת. פגש אותי ידיד בחזרתי מההלוויה ושאל אותי איך היה. "זה התיאור הכי הזוי ששמעתי על הלוויה!" התפלא וצחק בפה מלה. "היה מדהים!", אמרתי לו, ...