מאת חיים ברעם
נוכח המפגן המחפיר של הפלסנֶרים במוצאי שבת, שגייס את המרכז הלאומני כדי להילחם לא נגד העוני אלא נגד העניים, זקוקה מרצ למנהיגות הנחושה והנבונה של זהבה גלאון. מאז החלה ח"כ גלאון את כהונתה כמנהיגת מרצ היא קלטה מיד שכדי לבסס את מפלגתה בקצה השמאלי של המחנה היהודי-ציוני, עליה להיבדל ממפלגת העבודה ומקדימה.
מאת אפרים דוידי
שוק העבודה אינו מצליח לפרנס בכבוד חלק גדול מן המועסקים בו. רווחי המיעוט היום עלולים להתברר כהפסד עתידי של ישראל, שכן עובדים ועובדות המתקשים לקיים רמת חיים נאותה ולהנחיל לעצמם ולילדיהם הכשרה והשכלה נאותים יתקשו להוות תשתית איתנה לפיתוח כלכלי בר-קיימא.
מאת הרב אליהו קאופמן
לחובשי הכיפות הסרוגות, יש עמדה עקרונית יותר: מאמינים במדינה ומשרתים אותה. זו היתה צריכה להיות עמדת החרדים הציונים, אילו באמת הם היו כנים וישרים. הסיפור של "שחרור בני הישיבות" מטעמים ציוניים הוא עורבא הפרח שגם החרדי הציוני וגם החילוני אינם מאמינים בה ולכן לא במקרה החילוניים רואים בתירוץ זה השתמטות לשמה, ובצדק.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
חוץ מזה שיאיר לפיד מנצל את הטמטום וחדוות השנאה של ה“לא פראיירים“ נראה שגם לא אכפת להם לצאת פראיירים כמעט בכל היבט אחר של החיים. בעוד ה“לא פראיירים“ מתלוננים על הפער בנטל, חברות הענק סובבו את זרועו של שטייניץ עוד קצת, וישלמו 3 מיליארד ש“ח על רווחים בסדר גודל של 120 מיליארד (2.5%) מתי פעם אחרונה אתם שילמתם אחוז מס כזה? פראיירים!
מאת טל ענתבי
תמיד היה קשר בין הנטייה הפוליטית והאידיאולוגיה השלטת לבין פניה של מערכת החינוך אבל היו גם שוליים רחבים מספיק שאפשרו תכנים ויוזמות נוספים. בשוליים אלה חל כרסום רציני, יחד עם הכרסום המהיר לו אנו עדים בשנתיים האחרונות בערכים ונורמות דמוקרטיות בסיסיות.
מאת חיים ברעם
האיום על השמאל הוא תמיד רק ההקדמה בדרך למתקפה כללית על הדמוקרטיה הליברלית. אנשי ימין מן השורה, שיתחלחלו אם נאשים אותם בכהניזם, מתייחסים היום למוסדות כמו בית המשפט העליון או עיתון "הארץ" ושלוחותיו, באיבה שהייתה שמורה עד לפני כמה שנים רק לשמאל העקבי.
מאת וסים חוסרי
פתרון כפוי לעולם לא יתקבל בשטח, ועל כן, סופו להתאדות בחלל האוויר. אלטרנטיבה ראויה לחיזוק הציבור הערבי תהא עידוד התנדבות בתוך החברה עצמה, במסגרת הרשויות המקומית וללא רגולציה ממשלתית, ובעיתוי שהנהגת הציבור הערבי בישראל תבחר בו.
מאת נועם חומסקי
כדי להבין מה קורה עלינו לשים לב לא רק למאורעות קריטיים בעולם האמיתי, שלעתים נדחקים הצידה מדפי ההיסטוריה, אלא גם למה שמנהיגים ופרשנים מקרב האליטה סבורים, ככל שהדברים נגועים בפנטזיה.
מאת איתן קלינסקי
בתוך שבוע אחד היינו עדים לשתיקה מוזרה של שלי יחימוביץ', כאשר אנשי הסיירת הירוקה בעיריית תל אביב התנהגו בבריונות ובאלימות פיזית כלפי דפני ליף ושתיקה רועמת לנוכח פגיעה אלימה באושיות הדמוקרטיה בהסתדרות העובדים. בשני המקרים אנו רואים את שלי יחימוביץ' בעלת מחויבויות לעופר עיני ולרון חולדאי, ולא לערכי הסוציאל-דמוקרטיה.
מאת גדעון ספירו
האלימות המשטרתית נגד מפגיני המחאה החברתית, מוכיחה, למי שהיה זקוק לכך, כי אין חיה כזו כמו "משטרה א-פוליטית". משטרה נועדה קודם כל להגן על הסדר הפוליטי הקיים. המשטרה הבינה היטב מה חוגי ההון והשלטון מצפים ממנה, ופעלה בברוטליות ובגסות.
מאת חיים ברעם
במשטר הכלכלי-חברתי השורר במדינה מקריבה הממשלה ביודעין את הכבאים, את הרופאים, את האחיות ואת המורים כדי שההון הגדול לא יישא בעול באמצעות תשלום מסים גבוהים. המחיר החברתי של הבחירה הזאת הוא בלתי נסבל, ונתניהו הוא רק חלק מהסיפור הזה.
