ריאיון עם מואיסיס ליציס
השבוע יצא לאור הגיליון הראשון של העיתון "אלפטרוטיפיה של העובדים", בהנהגת עובדיו שמזה חצי שנה לא מקבלים שכר. מואיסיס ליציס, עיתונאי כלכלי המתמחה בסחר חוץ ופעיל בוועד העובדים, סיפר מדוע העובדים החליטו לקחת את גורל מקום העבודה בידיהם.
מאת אפרים דוידי
מתברר שמנהיגי עובדים, המתעקשים להגן על זכויותיהם ולהיאבק נגד עבודה קבלנית, נאלצים להתמודד לא רק עם המעסיקים, אלא גם עם ממשלת ההון שבשלטון.
מאת זיאד מדוח
ניתן לתאר את המצב ברצועת עזה בשתי מילים: שיתוק מוחלט. מול המשבר ההומניטארי, תושבי עזה רבים שואלים: איפה הארגונים לזכויות אדם? איפה העולם המתקרא "חופשי"? איפה המצפון האנושי?
מאת הרב אליהו קאופמן
בשבוע האחרון חזר ה"ניגון הסטטיסטי" שוב לכותרות. הפעם הסיבה הלא רשמית הם אירועי "הדרת נשים" ו"מאורעות בית שמש". זהו "ניגון" המזומזם פעם עם מנגינה אנטי חרדית ופעם עם מנגינה אנטי ערבית. תלוי מה הולך יותר טוב ב"שוק הציוני" הלבן והחילוני.
מאת חיים ברעם
מפעם לפעם אני שומע מאנשי ימין ומרכז את הקובלנה השגרתית: למה "אתם" בוכים כל הזמן על מה שקורה במדינה ובחברה? בסוריה "שלכם" יותר טוב? … כפי שאמר ישעיהו ליבוביץ' המנוח: "לעתים הרשעים הם גם טיפשים." לכן אולי מופנות אלינו כל כך הרבה טענות בנושא הסוּרי.
עברו מאז 86 שנה, אבל המשבר הוא דומה. זהו המשבר הקפיטליסטי.
מאת מערכת הגדה השמאלית
מערכת הגדה השמאלית מזמינה את כותבינו הקבועים והמזדמנים להעביר אלינו מאמרים ורשימות לפרסום באתר.
מאת ראובן קמינר
הקואליציה נגד אסד, הפועלת בהשראה של ארה"ב, הוקמה בניגוד לעמדת השמאל וגורמים אחראים באופוזיציה לאסד וממלאת תפקיד דומה לזה של ישראל הדוחפת להתקפה על איראן. סרבני ההידברות מובילים את האזור צעד אחר צעד לעבר התפוצצות ואסון. חובתם של הומניסטים, שוחרי שלום ואנשי שמאל להיאבק נגד תוכניותיהם.
מאת אפרים דוידי
הנהגת המדינה כושלת וגם ההסתדרות בראשות היו"ר עופר עיני כשלה באופן ניהול השביתה, בגלל הישגיה הדלים ובהיעדר כל רצון אמיתי להתמודד בצורה נאותה עם רצונם של מיליוני עובדים בישראל להיאבק בניצול המעמדי ולמען צדק חברתי – כפי שבא לידי ביטוי במחאות ההמוניות של הקיץ האחרון.
מאת חיים ברעם
סער וליברמן נאחזים בשולי אדרתו של נתניהו בדרך למהפכה הימנית. המכנה המשותף הכי מעניין בין השניים הוא הבוז שהם רוחשים לראש הממשלה.
מאת נעמי גלוואן
נזקים רבים נגרמו לקובה במהלך חמשת עשורי המצור. הקובנים היו לקרבן של מדיניות שמטרתה המוצהרת היא להרעיב אותם על מנת להפיל את הממשלה המהפכנית.
