מאת גדעון עשת
מה למדנו היום בגן? שאפשר לסגור את מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל – הגוף שקובע מה מותר ואסור לבנקים לעשות. המוסד די מיותר.

מאת חיים ברעם
חג הפסח האהוב עליי מתקרב בצעדי ענק, וכרגיל אני מעלה באוב את זכרו של אבי שמת כבר לפני שלושים שנה, כשהיה בדיוק בגילי היום. החג עדיין קיים ומוחשי, חרף תוכנו הלאומני ושונא הזרים. זוהי ערכה של מסורת שורשית, שקשה לבטל אותה מטעמים רעיוניים.

מאת אסף יינון
כאשר הנאשם הוא פליט, המדינה, באמצעות משרד הפנים, עושה שימוש נרחב ביותר בכלי ענישה של שלילת חירות. זה קורה בעיקר בהליך הנוהל הפלילי בו לחופש אין מחיר או אין תאריך סיום. במסגרת הנוהל, ניתן לכלוא פליטים ללא הרשעה בבית משפט לזמן בלתי מוגבל.

מאת איתי מק
אמנם מדובר בנתח קטן בייצוא הביטחוני הכולל השנתי הממוצע, בסך כ-7 מיליארד דולר ארה"ב, אך במדינות רבות באפריקה, לכל עלייה קטנה בייצוא הביטחוני הישראלי ישנה משמעות לגבי חייהם של אזרחים ואזרחיות רבים. לאן הייצוא הישראלי באפריקה מגיע?

מאת חיים ברעם
השבוע בישרו אנשי ראש העיר ניר ברקת שהוא מתכוון לרוץ לקדנציה שלישית. למען האמת, ציפיתי שהוא ישתלב די במהירות ברשימת הליכוד לכנסת הבאה מה גם שאינו מסתיר את שאיפותיו לעמוד בראש הפירמידה אחרי שביבי נתניהו יתפטר, מרצונו או בעל כורחו.

מאת מעין נייזנה
אם מחזיקים אנשים במשך שנים במעמד שהוא שומדבר מלבד "אי-הרחקה", שולחים אותם לסכנת חיים, או זורקים אותם סתם ככה לשנה בכלא, בלי סיבה ובלי תכלית, הבעיה האחרונה היא השירות לעניים, האוהל בחוץ או השירותים המקולקלים. ובכל זאת, הדברים קשורים.

מאת חנוך ליבנה
רשות השידור היא מפעל חי עובד ויוצר הנסגר וכל עובדיו מפוטרים כדי לפתוח לידו מפעל זהה, שמייצר את אותו הדבר, אבל עם עובדים שחלקם הרבה פחות מנוסים ומקצועיים, וחלקם עובדי קבלן מתחתית שרשרת המזון של עולם העבודה בישראל.

מאת גדעון ספירו
הענקת פרס ישראל למתנחל דוד בארי, ממובילי הטרנספר של פלסטינים מסילואן, הוא זיהום הפרס בגזענות ואפרטהייד, והוא מבטא נאמנה 50 שנות כיבוש. הענקת הפרס לבארי אסור שתעבור ללא תגובה של מתנגדי הכיבוש.

מאת דוד גלעד
אני רואה שחיתות קיומית בעובדה שאדם יחיד, יהיה חכם, מוכשר, מוצלח ויפה ככל שיהיה, מכניס לכיסו סכום של ארבעת אלפים מיליוני שקלים, סכום השווה לשכר השנתי של כ-70,000 עובדים בשכר מינימום.

מאת גדעון עשת
מדברים על חלום שמישהו שילם עבורו כמה מיליארדים טובים. אלא שאם החלום יתממש מדובר יהיה בחלום בלהות. אין לאנושות עתיד עם תחבורה פרטית. זה לא עובד כבר היום וזה לא יוכל לעבוד אי פעם. וככל שרמת החיים תעלה – הסיוט התחבורתי שמקורו ברכב פרטי יתפח.