לפני כשבוע, נדרשתי לנושא הכאוב של יוקרתו המתפוררת של אבו מאזן ושל הרשות הפלסטינית. כבר אז, היה ברור שהנהגתו של אבו מאזן נקלעה למשבר חמור. * מדי יום ביומו מתפרסמות ידיעות הנוגעות לעמדה הפלסטינית כלפי חידוש "השיחות הישירות" עם ישראל. הדעה המגובשת בקרב רוב ידידי העניין הפלסטיני היא שלא נוצרו תנאים מינימאליים ביותר כדי לאפשר [ קראו עוד ]
בעלי אוזן פוליטית רגישה קלטו בימים האחרונים שתי מילים שיצאו, כאילו באקראי, מפיו של בנימין נתניהו: "החזית המזרחית". פעם היו אלה מלים חשובות מאוד באוצר-המלים של הכיבוש. בשנים האחרונות הן צברו אבק במחסן-הגרוטאות. צמד המלים "החזית המזרחית" נולד אחרי מלחמת ששת-הימים. הוא בא לקבע תפיסה אסטרטגית האומרת שנהר הירדן הוא "הגבול הביטחוני" של ישראל. התיאוריה: [ קראו עוד ]
בתקופת בית שני, מהעידן ההלניסטי ואילך, ובמיוחד בימי השלטון הרומאי ביהודה, אנו עדים לתופעה מעניינת, ללא אח ורע בתקופה הקודמת, קרי ימי בית ראשון, והיא הופעתן של אגודות מקצועיות ביהודה. פעלה כאן ללא ספק השפעת החברות ההלניסטיות והרומיות, הוסיפה לכך העמדה החיובית שנקט השלטון כלפי תופעה כזו בשל הארגון בייצור, חלוקת המסים וגבייתם, גיוס שירותים [ קראו עוד ]
חוקי ההיצע והביקוש שולטים בעיתונות הישראלית כמעט לחלוטין, ורק "הארץ" עוד מנסה להחזיק את ראשו מעל לפני המים הגועשים. אם יומון בהחלט רציני (יחסית לעיתונים מסוגו במערב), כמו "ידיעות אחרונות", הקדיש ביום ראשון השבוע את שמונה העמודים הראשונים, כולל עמוד השער, לפרשת איתי בן-דרור שרצח את ילדיו, הוא שירת את קוראיו ואת רצונם הקולקטיבי. זוהי [ קראו עוד ]
השבוע נמסר שאורי יוגב עומד לפרוש מתפקידו. זו לא בדיוק פרישה. האיש שכונה "האידיאולוג של נתניהו", "איש הממשלה החזק בכלכלה", ואף "המביא והמוציא מלשכת ראש הממשלה", לא בדיוק פורש. הוא עוזב את תפקידו הרשמי: "יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה", אבל נשאר בעסקים. עסקיו הפרטיים, כמובן. יוגב הוא-הוא הסמל של דור הפקידות הכלכלית הבכירה החדש. פעם, כיהן [ קראו עוד ]
מסוק של חיל האוויר הישראלי התרסק ברומניה כאשר התנגש בצלע הר בהרי הקרפטים. 4 טייסים ושני מכונאים ישראלים וכן משקיף רומני היו במסוק. בשעת כתיבת שורות אלו הם בבחינת נעדרים, אולם דוברי הצבא מניחים שכולם נספו. כל ערוצי הטלוויזיה הישראלי קטעו את התוכניות ועברו ביום האירוע למתכונת "שידורי מלחמה". שלוש התחנות, הערוץ הממלכתי ושני הערוצים [ קראו עוד ]
לא נשאר לי זיכרון רציף מהלילה והבוקר הזה באל-ערקיב. נראה שטוב שכך. נותרו רק תמונות של סיפור מחיקת הכפר. סיפור של רוע. כמו להסתכל בקליידוסקופ שכל תמונה בו היא תמונת זוועה. לילה. אנחנו מגיעים לאל-ערקיב, כפר צפונית לבאר שבע. בין האוהלים והבתים מתרוצצים אנשים ובעלי חיים. מתח כבד באוויר, ושאלה אילמת בפניהם של כל המארחים [ קראו עוד ]
אהוד ברק הוא האחראי העיקרי לאסון חיל האויר בקרפטים, כפי שהיה האחראי העיקרי לאסון צאלים כשהיה רמטכ"ל. שני אסונות אלו הם תוצאה בלתי נמנעת של המגלומניה השולטת בו ובעילית הביטחונית הישראלית, לפיה ישראל היא מעצמה צבאית היכולה לנהל עימותים עם מעצמות אזוריות כמו עירק של סדאם חוסיין או איראן של ימינו. למעשה, ישראל היא כמו [ קראו עוד ]
לאחרונה נשלח אלי ביטאון סיעת מרצ בהסתדרות, שיצא במתכונת חדשה של 32 עמודי כרומו צבעוניים. קודם כל אדגיש שאני מברך על עצם הוצאת הביטאון, אבל דעתי קצת שונה בקשר לתכנים שלו, ובייחוד לנקודה אחת במסגרתם. מתוך 16 כתבות בבטאון לא פחות מחמש – כלומר כמעט שליש – תקפו את קיומו של ארגון "כוח לעובדים". מהם [ קראו עוד ]
גם אחרי שקראתי בקפידה יתרה כמעט כל מלה בעיתוני סוף השבוע שעבר ובתחילת השבוע הזה, לא למדתי הרבה דברים חדשים על יו"ר חוץ והביטחון ח"כ צחי הנגבי, למעט מאמרו המרתק ומרחיב הדעת של בועז אוקון ב"ידיעות אחרונות". אבל כרגיל במקרים כאלה, למדתי המון על הכותבים, על הסביבה החברתית שבה הם פועלים וגם על הערכים שהם [ קראו עוד ]
השבוע צויין תשעה באב. כידוע, יום זה מסמל את חורבן הבית השני. הקבלה מייחסת משמעות של חשבון נפש ליום זה. הקבלה מדברת על חורבן שבלב, על יחסים שבין בני האדם. במהלך חיי, מצויה אני במסגרות שונות שחלקן טיפוליות, וחלקן אקדמיות. המסגרות הללו שונות אלו מאלו וסוג האנשים המרכיב אותן מגוון. בכל מסגרת מוצאת אני אנשים [ קראו עוד ]
