שילוב הידיים בין ההון והבון טון הטלוויזיוני שלו לבין האון הרוחני של עמישראל עלה באחרונה מדרגה: לשני הערוצים המסחריים, שתפקידם לטמטם את הציבור במנות יתר, להוציא פה ושם עלי תאנה כבולדוזר המשובח, מיקי רוזנטל, נוספו ללוח המשדרים שני ערוצים בעלי גוון דתי המבקשים להביא את דבר המפרסם האלוהי לכול בית. האחד נושא את השם "הידברות" [ קראו עוד ]
דיפלומטיה של ספינות קרב – קסטרו מזהיר פידל קסטרו מפרסם כהרגלו את עמדותיו לגבי ההתפתחויות החשובות בטור שלו בשם "הרהורים". המסר של הטור של קסטרו מיום 26 ביוני 2010, הוא ברור ביותר. קסטרו מתאר בפרוטרוט את ההתעצמות הנמשכת של הכוחות הימיים של ארה"ב וישראל במזרח התיכון, תוך כדי הדגשה כי: "כל הנחוץ לנו כעת הוא [ קראו עוד ]
רק משקיפים רעי לב יגדירו את בנימין נתניהו כ"נוכל". זהו ביטוי קשה מדי, ולא יעלה כלל על דעתנו להעליב בסגנון כזה את ראש ממשלת ישראל. לעומת זאת, אם נכריז שהוא סמל היושר והיושרה, הקוראים יצחקו לנו בפנים. אז נסתפק אולי באמירה שביבי הוא קצת נכלולי (devious) ובכך נמלא במלואו את תפקידנו כעיתונאים: נעלוב בו במידה [ קראו עוד ]
המצב לא ברור, אולי יותר מאי פעם בשנים האחרונות. לא ברור מה יילד יום, שלא לדבר על איך הדברים ייראו בסוף הקיץ. שלטונות הכיבוש מוסיפים על הרשעות שלהם, שבה כבר הורגלנו, פן של אי-רציונליות מסוכנת שזוכה לגיבוי מחויך מהאח הגדול שמעבר לים. אכן ימים מפחידים, ימים אפילו של רוחות אפוקליפטיות. ימים שלא ברור מה צריך [ קראו עוד ]
אנו כבר יודעים מי ינצח במונדיאל. רק לפני כשבוע הימרנו על ברזיל ועל ארגנטינה כעל מועמדות "ודאיות" למשחק ההכרעה. מתברר שטעינו. אבל כאשר בוחנים את המונדיאל מן הזווית הכללית, החברתית והפוליטית, די ברור מי ניצח במונדיאל. המנצחות הן חברת אדידס ויחד עמה עוד כמה עשרות חברות רב-לאומיות, שהפכו את ענף הספורט הפופולרי ביותר בעולם לגרורה [ קראו עוד ]
בסוף השבוע שעבר נפתח באיסטנבול המפגש הגדול של הפעילים נגד הגלובליזציה באירופה: הפורום החברתי האירופאי. באולמות האוניברסיטה הטכנולוגית של איסטנבול ותחת דיוקנו של כמאל אטאטורק, מייסד הרפובליקה הטורקית, נפגשו אלפי פעילות ופעילים, מכל הגילאים. יש הנפגשים בנשיקות וחיבוקים ויש המאופקים יותר. אבל כולם שמחים להיפגש בפורום הלא-כל-כך-מאורגן המתקיים בבירה של האימפריה העות’מנית לשעבר. לא היה [ קראו עוד ]
כעת, יותר מתמיד, הגיע תורה של ישראל להניח בגלוי ובאומץ יוזמת שלום כוללת מצדה. השאלה היא, מה ישראל מוכנה להקריב על מזבח השלום? שנים רבות אנו מתחבטים בשאלה מה יהיה הסוף לגבי השלום והביטחון באזורנו, ואם באמת לנצח תאכל חרב. היו בעבר מספר יוזמות שלום שכשלו מסיבות שונות, החל מהסכם אוסלו, עבור בניסיון של אהוד [ קראו עוד ]
בימים אלה מלאו 4 שנים לנפילתו של החייל הישראלי גלעד שליט בשבי החמאס בעזה. שירותי המודיעין של ישראל המתגאים ביכולתם לחדור לתוככי החברה הפלסטינית וארגוניה, לגייס משתפי פעולה מקרב הפלסטינים, נותרו באפילה בכל הקשור למקום הימצאו של גלעד שליט. האגף הצבאי של תנועת החמאס המחזיק בגלעד שליט, הצליח לשמור על סודיות מרשימה מבלי שסוכני השב"כ [ קראו עוד ]
יש צד מלבב ומעורר אהדה בהתגייסות הציבורית הגדולה למען גלעד שליט, והטיעונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יגרמו לריסון המערכה ברחוב הישראלי. בשנים האחרונות לא נותר הרבה מהסולידאריות הישנה בין האזרחים (לפחות במגזר היהודי) לבין עצמם. הפערים החברתיים-כלכליים הם גדולים מדי, השסעים בין העדות והמעמדות השונים רחבים מדי, והלחץ מבחוץ ממחיש יותר ויותר לכלל [ קראו עוד ]
העיר שלי נראית כזירת הפשע. אבל כל הפושעים עזבו עם רדת החשיכה. אינני כותבת כאן על הצעירים שנפצו חלונות או הציתו ניידות משטרה במוצ"ש האחרון במרכז טורונטו. אני מתייחסת לראשי המדינה, שלמחרת, נפצו את חלונות הראווה של תכנית הרווחה והציתו מקומות עבודה. ראשי מדינה שבניסיונם להתמודד עם המשבר שנוצר על ידי השכבה העשירה ביותר בעולם, [ קראו עוד ]
כשאני כותב שורות אלה, אני מתבונן מחלוני בים הכחול שמול עיניי וחושב על הצעיר, המוחזק מול אותו הים, כמה עשרות קילומטרים מכאן. האם רואה גלעד שליט את הים? האם הוא בכלל רואה משהו? מה מצבו? איך מתייחסים אליו? מלאו ארבע שנים ויום להחזקתו בשבי, ושום סוף אינו נראה באופק. גלעד שליט הפך למשל – משל [ קראו עוד ]
