מאת אילן שדה
האם אכן "נלמדו לקחי השואה"? כי קיים דמיון בין פעולות ההשתלטות של ראש הממשלה בנימין נתניהו על מוקדי הכוח באמצעות אנשי שלומו לבין פעולותיו של אדולף היטלר בימיו הראשונים כשליט גרמניה עד ל"ליל הסכינים הארוכות".

מאת גדעון ספירו
הדמעות הזולגות עתה מעיניהם של בכירי הכותבים ב"ידיעות" כמו נחום ברנע והמקרתיסט בן דרור ימיני כאילו לא ידעו באיזה בור זימה תקשורתי אלים הם שוכנים, הן דמעות תנין.

מאת הדס תגרי
שנת 2016 הסתיימה: מסכמים שנה קשה ועצובה עם 48 קורבנות בנפש באתרי הבנייה ותחילתו של שינוי חברתי ביחס לבטיחות עובדי הבניין. כל אחד מההרוגים – ערבי או יהודי, סיני או מולדובי, פלסטיני או טורקי – עולם ומלואו, חיים שנגדעו, זיכרונות ותקוות לעתיד שלא יהיה, בנות ובני משפחה, חברים ומכרים מיותמים.

מאת חיים ברעם
זהו רק ביטוי לרדידות שחלחלה בשנים האחרונות לדיון על סוגיות מדיניות וחברתיות. הרצוג ולפיד זנחו סופית את הרעיון לחבור לשני מיליון האזרחים הערבים כדי ליצור חלופה אפקטיבית להשתוללות של ראש הממשלה, לעמדה הלעומתית שלו כלפי כל העולם, להתנכלותו לזכויות האזרח ולבריונות שלו נגד השמאל העקבי.

מאת גדעון ספירו
אני מנחש שמחויבותו של ח"כ גטאס לעמו עומדת לא אחת בסתירה לשבועת האמונים לשמור על חוקי מדינת האפרטהייד. מהו גבול התמיכה במאבק הפלסטיני, הוא נושא להתלבטות של כל חבר כנסת פלסטיני בעל אזרחות ישראלית. לעתים זה דורש יכולת תמרון של לוליין המהלך על חבל דק.

אילנה הירסטון-לוטן
לא נותר אלא לאחל לנו ש-2017 תהיה יציבה ועד כמה שפחות דכאנית. אולי אפילו כאן – בישראל-פלסטין, נעדיף שלום על פני מלחמת גוג ומגוג אותה מחרחר השגריר החדש שמינה טראמפ. ובעיקר שלא ישתלט הייאוש. כמו בשיר של ג׳ורג׳ מייקל ז״ל you gotta have faith!

מאת חיים ברעם
האקט של אובמה בעד הישרדות ישראל ונגד ההתנחלויות היה אולי אמיץ, אבל הגיע מאוחר. ההימנעות במועצת הביטחון הייתה מאוחרת מדי, והזכירה לי שער "כבוד" בדקה ה-90 של קבוצת כדורגל שתבוסתה כבר מובטחת.

מאת מחמוד אבו ערישה ודנה מוס
בין אלה שסבלו ישירות מגל האלימות של השנתיים האחרונות הייתה קבוצת אנשים שהינם משקיפים ניטרליים ואשר ההגנה עליהם מעוגנת בחוק הבינלאומי: צוותים רפואיים. בתקופה זו דיווח הצלב האדום הפלסטיני על יותר מ-400 מקרי תקיפה על ידי חיילי צה"ל ושוטרי משמר הגבול על צוותי שינוע רפואי ואנשי צוות שטיפלו בנזקקים להם.

מאת מורן מנדלבאום
הניסיון להגדיר אנטישמיות, ותוכן ההגדרה עצמה בעיתיים, בראש ובראשונה עבור יהודים, ודווקא עלולים לשחק לידי השיח האנטישמי-גזעני ולידי הימין הלאומני בישראל ובאירופה.