פרופ’ נוסייבה אמר בראיון לעיתון "הארץ", כי כיוון שפתרון שתי המדינות המועדף עליו נראה פחות ריאלי, הוא שוקל לעבור לאוריינטציה של פתרון מדינה אחת עם שוויון זכויות וזכות שיבה. הדיכוטומיה הזו במחשבתו של פרופ’ נוסייבה היא שגויה. פרופ’ נוסיבה יוצא מתוך נקודת הנחה סמויה למחצה שדרישת מדינה אחת בידי הפלסטינים תפגע בפתרון שתי המדינות. מבלי [ קראו עוד ]
רבים מבטאים כיום תחושת מיאוס מהחברה הישראלית. התופעה קיימת כמעט בכל קבוצה חברתית ופוליטית, והיא חלחלה עמוקות גם לחיי התרבות שלנו. מי שאינו שותף לה מקוטלג לעתים כאיש ימין, כאילו יש לימין מונופול על אהבת הארץ, או על זיקה עמוקה לתרבות הישראלית, לשפה העברית ואפילו לתרבות היהודית. בעשור האחרון התרחבה התופעה הזו, וחדרה עמוקות לתודעתו [ קראו עוד ]
להעמיד אירוניה וספק אל מול ההיסטוריה בשנת 1965 כתב הפילוסוף היהודי ג’ורג’ שטיינר במאמרו "מעין ניצול" את הדברים הבאים: "היהודי המתייצב נגד אותה צרות- אופק וברוטליות, שבה מתגלגלת הלאומיות כל כך בנקל (ובהכרח), פורע חוב ישן. אירוניה אכזרית ועמוקה של ההיסטוריה היא שהמושג של ‘עם- בחירה’, של אומה הנעלה על יתר האומות בתוקף יעודה המיוחד, [ קראו עוד ]
בעיתון "הארץ" התפרסמה בסוף השבוע הקודם כתבה על הכנת טירונים לתעסוקה מבצעית בחברון. נערים שקיבלו הכנה לקרב ומלחמה מקבלים תפקיד מבצעי ראשון כשוטרים בקרב אוכלוסיה אזרחית. מכל מה שנכתב ונאמר שם לא נמסרה אפילו פיסת מידע אחת שיש בה כדי להעיד על כך שלמעורבים באותה הכנה, למן המפקדים הבכירים ועד החיילים הצעירים עצמם, יש מושג [ קראו עוד ]
בבורסות העולם משדרים הפרשנים מטעם כי אנחנו יוצאים מהמשבר. ואכן יש נתונים טכניים העשויים להצדיק הערכה אופטימית זו. אך אפילו האופטימיסטים ביותר בשוק מודים, כי אם תהיה הבראה היא תהיה איטית, ממושכת ורדודה ביותר. לעומת האופטימיזם המאולץ מירב הפרשנים הרציניים מביעים דאגה רצינית ביותר מן הפער המעמיק והולך בין התחזית הוורודה בוול-סטריט ובין הכלכלה הממשית, [ קראו עוד ]
אני מצטער שעלי לבקר את אובמה, ביודעי כי במדינה הזו רבים השואפים להיות נשיאים שהם גרועים ממנו בהרבה. אני גם מודע לכך כי המשרה הזאת, בארה"ב של היום, היא כאב ראש לא קטן. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא הדיווח האחרון של העיתון "גראנמה", לפיו 237 או 44 אחוז מחברי הקונגרס של ארה"ב הם מיליונרים. הדבר [ קראו עוד ]
מדי פעם בפעם מניחה מפלגה זו או אחרת, על-פי-רוב ימנית בדעותיה, מין המצאה ישנה-חדשה, מאווררת מאבק, הצעת חוק לפיתחה של האומה והחברה, שעניינה לחייב את כל תלמידי בתי הספר ללמוד ציונות ולימודי ארץ ישראל. וזאת, מתוך נקודת מוצא שישנם מוסדות חינוך הנמנעים מלהפנים את ערכי המדינה ואת תולדותיה כמדינה יהודית וציונית. אז ככה – ראשית. [ קראו עוד ]
מה יותר חמור? כאשר נשיא איראן אחמדינג’אד מכחיש את השואה או כאשר רב יהודי בישראל, ראש ישיבה הנהנית מתמיכת משרד החינוך, קובע בספר כי על פי ההלכה היהודית מותר להרוג תינוקות של גויים? הרב המתנחל יצחק שפירא, ראש ישיבת "עוד יוסף חי" שבהתנחלות יצהר הממוקמת מדרום לשכם, פרסם עתה את ספרו "תורת המלך" שעל פיו [ קראו עוד ]
את הלחן ואת המלים של השיר "שאול מופז" כתב יָמִי ויסלר, מלח הארץ ובנו של איש הפלמ"ח ישראל ויסלר (פוצ’ו). וכך הנציחה להקת הבילויים שלו את שאול מופז בפזמון בלתי נשכח, שמסיבות מובנות כמעט שלא הושמע ברדיו שלנו, אפילו לא בתחנות המסחריות: "הדודה מינה היא לא הזמינהפתאום דפיקה בדלת, הרמטכ"ל בתוך מזחלתנתן קסדה לה, ומגפייםואת [ קראו עוד ]
בטורים אלה פורסמה לא מזמן "בשורה מארגנטינה". כוונתי למאמרו של חוני קבלו על "שמאל לאומי – רשמים מארגנטינה",(הגדה השמאלית 18 בספטמבר 2009). במאמר זה הוא מספר לנו, בכישרון רב ובהתלהבות עזה, על שיתוף הפעולה של כמעט כלל המפלגות בארגנטינה תחת דגל אחד והמנון אחד. כדי להיעשות כוח פוליטי גדול קבלו מציע לשמאל בישראל להעתיק את [ קראו עוד ]
כִּי מַה הֵם חַיֵּינוּ אִם לֹאהֲלִיכָה מְקַרְטַעַת עַל חֶבֶל דַּק שֶׁל סִכּוּיִים מֵעַל לִתְהוֹם פְּעוּרָה לִבְלֹעַ שֶׁל אָבְדָּן וְכָכָה יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ נִדְחָפִים עַל יְדֵי צֹרֶךְ ווּלְקָנִי וְדוֹחֵק שֶׁל הַמִּתְרַחֵשׁ לָבוֹא עַדשֶׁשַּׁבְנוּ כִּלְעוּמַת שֶׁבָּאנוּ וְאָנוּ מְלֵאֵי כֹּחַ לְהַשְׁחִיתוּכְשֶׁהִבַּטְנוּ רֶגַע בַּמַּרְאָה לְפֶתַע נִבְהַלְנוּ מִדְּמוּת הַמְּכַשֵּׁפָה הָרָעָה שֶׁנִּשְׁקְפָה אֵלֵינוּ מִשָּׁם וְהִמְשַׁכְנוּ לָנוּ לְשַׁיֵּט בְּמֶרְחָבֵי הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן כְּמוֹ סְפִינַת [ קראו עוד ]
