המשבר הפיננסי שפרץ בשלהי 2008 בארה"ב ומשם הלך והתפשט ברחבי העולם ואף הלך והתפתח למשבר כלכלי כולל, נידון בדרך כלל באחד משני האופנים הבאים: כלכלנים נוטים לפרש אותו מפרספקטיבה כמותית, כתוצאה של אי-איזון: עודף אשראי זול אשר בהעדר בטחונות מספיקים יצר בועה פיננסית הגדולה מדי ביחס לערכים הריאליים במשק. מדעני מדינה נוטים לפרש אותו מפרספקטיבה [ קראו עוד ]
המשבר הפיננסי הגלובלי כבר הביא למעורבות מסיבית של המדינות הקפיטליסטיות המתקדמות, בעיקר באמצעות הזרמת היקף אדיר של הון – טריליוני דולרים – למגזר הפרטי. מאמץ זה מיועד להציל את המוסדות הפיננסיים ואת המערכת הפיננסית בכללותה, ואף סקטורים מסוימים מהכלכלה הריאלית, מקריסה. בכך המשבר הנוכחי חשף והציף את החשיבות המכרעת של "מדינת הרווחה להון" בדינמיקה של [ קראו עוד ]
"לא כל העולם למד את לקח השואה," הצהיר לפני ימים מספר ראש אגודת הכפרים של הליכוד, ב. נתניהו המשמש, בין גינוני המלכות שלו, גם ראש ממשלה של מדינה ידועה בציבור. החרו-החזיקו אחריו המנהיגים הדגולים המאיישים את הכיסאות סביב שולחנו, המהווים השלמה לאותו עולם, בהיותם שחקנים בבמה מפוארת כמו ממשלה; שבועות ספורים קודם לכן צרו אותם [ קראו עוד ]
על סף שחרורי מהצבא אני מרגישה צורך לפעול על מנת ליצור תשתית בריאה בחינוך של הצעירים ממני בשנים ספורות, שתאפשר להם ללכת בדרך הקשה של הפקפוק, ההתרסה והעמידה האיתנה נגד הקיטש הלאומני. אני לא מתחרטת על דבר- במקרה השירות הצבאי שלי היה כזה שלא צילק את נפשי, שאפשר לי להכיר אנשים חכמים וטובים ושבאופן כללי [ קראו עוד ]
בניגוד לדעה הרווחת בשנים האחרונות, האתוס הציוני מעולם לא הדגיש "גבורה" ביחס ל"שואה". בדיוק להפך. האתוס הציוני נטה לגמד את חלקם של לוחמים יהודים במחתרות ובצבאות שלחמו בנאצים, בגטאות, במחנות ההשמדה ומחוצה להם. כשם שגוּמד חלקם של לא-יהודים בצד הקורבנות, כך גומד חלקם של יהודים בצד הלוחמים. הביטוי "שואה וגבורה" מופיע בעיקר על כרזות. בלשון [ קראו עוד ]
יתכן מאוד שאביגדור ליברמן אינו אלא אפיזודה חולפת בתולדות המדינה. יתכן שהשריפה שהוא משתדל להבעיר תדעך ותכבה מעצמה. או שחקירת המשטרה על פרשות השחיתות אדירות-הממדים שבהן הוא חשוד תביא להרחקתו מהחיים הציבוריים. אבל יתכן גם ההפך. השבוע הבטיח לחסידיו להגיע לשלטון בבחירות הבאות. יתכן שליברמן יתגלה כ"ישרא-בלוף" (ביטוי שבו הוא אוהב להשתמש), ומאחורי החזית מזרת-האימה [ קראו עוד ]
לפני מספר שבועות הלך לעולמו ארנולד מרי, שהיה יו"ר איגוד הציבורי נגד הניאו-נאציזם והסכסוכים האתניים באסטוניה, לוחם בנאצים במלחמת העולם השנייה וגיבור ברית המועצות. הוא נולד במשפחה של הפקיד בטאלין, בירת אסטוניה. אביו היה אסטוני ואמו גרמניה. בשנת 1940, כאשר אסטוניה התאחדה עם ברה"מ, מרי שירת בצבא אסטוניה. הוא נבחר לוועד העירוני של הקומסומול (ברית [ קראו עוד ]
עד היום קראתי מעט מאוד מפרי עטו של אהרן אפלפלד. אודה, ואולי גם אבוש קצת, שהז’אנר המכונה "ספרות השואה" הוא בעייתי בעיני. הוא משמש אצלנו לא רק להעלאת זכרונות ולתיעוד היסטורי אלא גם למטרות פוליטיות עכשוויות, בדרך כלל ימניות קיצוניות, שעניינן הפקת "לקחים" כגון ש"כל העולם נגדנו", "טוב שבגויים הרוג", ש"בגולה" מרחפת עלינו תמיד סכנת [ קראו עוד ]
אני חייב להתוודות – מעולם לא הייתי בבילעין. קצת כבד עלי לצאת ביום שישי מוקדם בבוקר, ביום החופשי היחיד שלי, ולהטריד את מנוחתי בעניינים של חיפוש הצדק וזעקת האמת. אני עצלן, ונהנתן. מודה בזה. אני נורא אוהב לזעוק השמיימה, כל עוד מדובר בעולם הווירטואלי המוגן שלי. למרות זאת, ואולי גם בגלל זה, אני כועס, מתבייש [ קראו עוד ]
איך להסביר את המשבר הכלכלי שהחל בקיץ של 2007 בארה"ב והשלכותיו על העובדים? אותו משבר שאט-אט הגיע כמעט לכל פינה בעולם? פעמים רבות אני נשאל על כך. אם רוצים להסביר את העניין בשפה העברית (להבדיל מ"כלכלנית", השפה בה נעשה שימוש במוספים הכלכליים) סביר להניח שאפשר לפנות אל ההסתדרות. באתר ארגון העובדים, התנועה החברתית הגדולה בישראל, [ קראו עוד ]
שנים רבות חלפו מאז שישבתי על סלע קטן ברחוב הירשנברג, והקשבתי לצלילי הפסנתר הענוגים, שחלחלו אל אוויר הרחוב המאובק, ריככו קצת את הארשת הנוקשה שרבצה על רוב הפרצופים שהסתובבו ברחוב, וכאילו הפכו את כולנו, לרגע קל מאוד, לאנשים טובים יותר. המורה לפסנתר שכר חדר בקומת הקרקע בהירשנברג 10, ובשעות אחר הצהריים הגיעו אליו התלמידים, בעיקר [ קראו עוד ]
