התפנית בפינות מסוימות של דעת הקהל בישראל נגד הממשלה, בעקבות מה שנתפס ככישלון בהשגת יעדים במלחמה, מעוררת חשש כיוון שנראה שהיא מעידה על צעידה ימינה של הציבור. את הטיעונים המרכזיים שלה ניתן למצוא בשפע בטוקבקים לכתבות על הפסקת האש, כגון זה:"רוב אזרחי מדינת ישראל תפסו עד כמה נמוך המדינה הזו יכולה לרדת – כשפוליטיקאים מושחתים, [ קראו עוד ]

ב-12 ביולי 2006, יום פרוץ הקרבות, פירסמתי באינטרנט את מאמרי "תודה להומו-גנרלוס על המלחמה הבאה". הייתי אז מראשוני המתנגדים למלחמה, ביחד עם קבוצת נשים (בעיקר) וא/נשי שלום שתויגו ע"י הקונסנזוס הלאומי המתלהב כ"בוגדים" וכ"הזויים". התנגדותנו למלחמה היתה כמובן מנומקת, מבוססת היסטורית, אסטרטגית ועניינית – ובעיקר ברורה מאוד. אותו "קונסנזוס" זעם עלי ועל שכמותי, אולי בשל [ קראו עוד ]

זה הגיע אלי הבוקר מארצות הברית, אם כי נדמה לי שמקור היצירה הוא דווקא בארץ. זהו כביכול עמוד שער של הניו יורק טיימס ממאי 1943. במרכז – התמונה הידועה של יהודים מבועתים מוקפים חיילים נאצים במגפיים גבוהים, ומלפנים הילד הקטן, המוכר כל כך, שטלאי צהוב על בגדו וידיו מורמות בפחד.הכותרת אומרת: "מרד גטו ורשה – [ קראו עוד ]

שלום יוסי גורני. החלטתי לכתוב לך בעקבות מאמרך ב"הארץ" מה-30 ביולי ("מלחמת העצמאות השנייה"). אני בטוח שלא אפר במכתבי את שלוותך אבל כתיבתו תקל עלי להרגע. בתום מלחמת העצמאות מדינת ישראל השתרעה על 78% משטח פלשתינה המנדטורית במקום על 55% שהוכרו לה על ידי האו"ם. המאבק נגד המסתננים העסיק אותה עד למלחמת 1956. גבולותיה של [ קראו עוד ]

ב-7 באוגוסט נערך במכללה האקדמית נתניה כנס על מלחמת לבנון השנייה. ככלל, המושב השני בכנס (שנערך בחסות וביומרה אקדמית) דמה יותר למסע תעמולה בשירותה של ממשלת ישראל, אך למרות זאת גם עלו בו מספר נקודות מעניינות וחשובות. כך למשל, הבהיר דן מרידור כיצד מנעה ארה"ב (תחת קלינטון!) כל מו"מ בין ישראל לסוריה, וד"ר ראובן פדהצור [ קראו עוד ]

לא לעתים מזומנות מתנהל פולמוס על הזכות ל"מותג" שמאל. אפי יער ("מה קרה לשמאל", "הארץ" 7/8) פותח פולמוס שכזה (ולא ברור אם בתור איש שמאל נעלב, או כמומחה "ליישוב סכסוכים וגישור"). כיוון שאני מזהה את עצמי בפתולוגיה שמנתחים יער והפסיכולוג רוקיץ’, הדבר מקנה (במובן הפרלמנטרי) את זכות התגובה.למותר לומר שאין במערכת הנורמטיבית שאנו חיים בה [ קראו עוד ]

קונדוליסה רייס אמרה בישיבת מועצת הביטחון אתמול, בישיבה בה התקבלה הצעה 1707 על הפסקת המלחמה, שהפסקת האש במצבים כאלה לוקחת עוד זמן מסוים… במלים אלה היא למעשה "אישרה" לישראל ניסיון לחטוף ברגע האחרון ממש את הניצחון. ניסיון נואש זה, כלומר העצמת ההתקפה הישראלית, תוך התגרות במועצת הביטחון, נדון לכישלון מראש. רבים כבר שילמו עבורה כך [ קראו עוד ]

שתים עשרה שעות לאחר שהתקבלה, רומסת ישראל ברגל גסה את החלטת מועצת הביטחון על הפסקת אש. "קול ישראל" משדר הודעות רשמיות על המשך הפלישה והרחבתה. צה"ל מדבר על ימים ושבועות של לוחמה עד לליטני ואף מעבר לנהר. הפלישה הנמשכת לדרום לבנון היא פעולה התקפית מובהקת. ממשלת ישראל מוסיפה להתנהג כאילו לא ברור שהרפתקת "לבנון 2″ [ קראו עוד ]

הולכת וקורסת לפני עינינו תורת הביטחון "הלאומי". ועמה הולכים וקורסים יסודות ההשקפה המדינית-לאומנית ששולטת במדינת ישראל. כיריבים מושבעים של הפוליטיקה השלטת במדינה הקפדנו להבחין ברמת הניתוח ככל האפשר בין הביקורת הערכית והרעיונית שלנו על מהלך העניינים ובין הערכה ריאליסטית בדבר העוצמה והיציבות של החברה הישראלית, הנהנית מתמיכה של רוב אזרחיה. הביקורת על המדיניות הישראלית היתה [ קראו עוד ]

היום נכנסה המלחמה לשבוע החמישי שלה. כמעט לא ייאמן: הצבא האדיר שלנו לוחם כבר 29 יום נגד "כנופייה" ו"ארגון טרור", והקרב עדיין לא הוכרע. אתמול מסרו מקורות צבאיים בישראל ש-400 מתוך 1,200 "המחבלים" של החיזבאללה נהרגו. כלומר: 1,200 לוחמים בסך-הכול מול רבבות חיילינו, המצוידים בנשק החדיש ביותר בעולם, ועדיין מאות אלפי אזרחינו יושבים במקלטים ועדיין [ קראו עוד ]

התנגדותי הנחרצת למלחמה הנפשעת, שמנהלת ממשלת אולמרט-פרץ-פרס נגד העם הפלסטיני בעזה ובגדה המערבית ונגד העם הלבנוני, אינה מונעת ממני להדגיש כל העת את התנגדותי לארגון החיזבאללה, לאידאולוגיה שלו ולפעולותיו הרצחניות, למזכ"ל שלו, חסן נסראללה, ולפטרונו, נשיא איראן מכחיש השואה, מחמוד אחמדינג’אד.לא איזון קדוש ולא השוואתנות מניעים אותי. אני פשוט אינני משתמש במאזניים של גזע, לאום, [ קראו עוד ]