גל של נוסטלגיה לימים הטובים שהיו פה פעם אינו חדל להציף את החילוניות הישראלית הליברלית. על הגל הזה רכבו הקופירייטרים הזריזים של המכון הישראלי לדמוקרטיה בקמפיין פרסומי גדול תחת הסיסמה: "בן גוריון מתהפך בקברו!". מטרת הקמפיין לגייס את הציבור המבולבל למען "חוקה בהסכמה" שאמורה להציל אותנו מעצמנו. אולי באמת הגיע הזמן לחוקה שתעשה כאן סדר. [ קראו עוד ]
אני כותב מאמר זה כשהתקשורת ודוברי ומנהיגי מפלגות מבשרים שמושב החורף של הכנסת הפעם יהיה סוער ביותר, ויבטא חילוקי דעות חריפים ביותר. אולם דוברים אלו מתעלמים מהסיבות העיקריות שהביאו להחרפת הוויכוח ולכך שייתכן ולא יהיה מוצא אחר פרט לפיזורה של הכנסת ועריכת בחירות חדשות. המשבר הפוליטי והחברתי מחריף בישראל אך הבעיה אינה חילוקי הדעות ב"ליכוד" [ קראו עוד ]
אהרון דוד גורדון ידוע, ולא-בלי-צדק, כסמן המרכזי של האידיאולוגיה הציונית-חלוצית של ימי העלייה השנייה, לצד פעולתו ובעיקר פועליותו, כשהשאיר מאחוריו, והוא בן 48 בעלותו ארצה, פועלים עבריים צעירים, מטורזנים וחדורי התלהבות, בשעה ש"התחרה" עמם במעדר, בטורייה ובמחרשה. א.ד. גורדון הוא אביו-מולידו של הרעיון החלוצי – "כיבוש העבודה", כשביטוי זה מסמל שני ערוצי ביצוע: כיבוש עצמי [ קראו עוד ]
לא חשוב כל-כך מה אמר ומדוע אמר, אלא איזו השקפת עולם הוא חשף. כולם כבר ניסו לנתח את דבריו של דב וייסגלס, איש אמונו הכי-הכי קרוב של אריאל שרון. אך לא היה מה לנתח. הדברים ברורים לחלוטין: "תוכנית ההתנתקות" נועדה להקפיא את תהליך השלום לעשרות שנים, לשים את כל תוכניות השלום "בפורמלין", להוריד את רעיון [ קראו עוד ]
ביום בהיר אחד התעוררו להם המתנחלים, גזענים ואנטי-דמוקרטים ברובם הגדול, ובצר להם התחילו לעבוד לנו על המצפון. כמו מפלצות בסרטי מדע בדיוני, גם האנשים האלה עטו על פניהם מסיכה חסודה, כאילו היו כאחד האדם, והוכיחו שרזי היח"צנות המודרנית נהירים להם על בוריים. כיוון שבן בריתם הוותיק אריאל שרון נטש אותם, לפחות לזמן-מה, הם מנסים אינטרפרטציה [ קראו עוד ]
"תוכנית ההתנתקות" של ממשלת שרון זוכה לתמיכה רחבה בציבור הישראלי. חלק גדול מהתמיכה מגיע דווקא מכיוון מתנגדיו המסורתיים של ראש הממשלה – הקבוצה שכונתה פעם "מחנה השלום". אנשי מפלגת יח"ד, ואפילו ראשי יוזמת ז’נבה, אינם מעזים להתנגד לתוכנית ההפרדה בקול ברור, ומסתפקים באזכור דרך המשא-ומתן. בין "שלום עכשיו" לניצי מפלגת העבודה, זוכה התוכנית בתמיכה קולנית [ קראו עוד ]
דבריו של הרב אברהם שפירא, רב ראשי בעבר וכוהן גדול של הזרם הדתי-לאומי, ש"מסירת אדמתה של ארץ-ישראל לערבים, אינה שונה מחילול שבת ואכילת טריפות" ועל-כן היא עבירה לכל יהודי, וחובה הלכתית לסרב לה – עוררו סערה ציבורית ותגובות של זעם וחרדה בשלטון (נאומי הרמטכ"ל ושר הביטחון על הרס הצבא, המדינה, החברה והציונות). עד לכתיבת הדברים [ קראו עוד ]
רב-תרבותיות מסלפת את העבר, מעוותת את ההווה, ומצמצמת את העתיד. המיטב שבאמריקה, טוען עלי חסיני, מציג בפני העולם דרך טובה יותר לחברה חופשית ומאוחדת: שמה התמזגות. כל מי שכותב על רב-תרבותיות עומד בפני הפיתוי לשאול "מהו בעצם המקום שלי כאן, בכל הספור הזה?". סביר שבן אומת התערובת האמריקאית, שמוצאו (אם אבות אבותינו נחשבים לחלק מזהותנו [ קראו עוד ]
נאום ההספד של משה דיין על קברו של רועי רוטברג (30.4.1956), חזר לאחרונה ונשמע בתקשורת. כ-50 שנה עברו מאז נוצר המיתוס אשר טעמו לא פג, אפילו שפישרו הוא עדיין חידה גם לגיבוריו. רועי רוטברג מסמל דור שהתחנך, הפנים והגשים את אהבת הלאום, את אהבת המולדת, ואת הנאמנות למדינה בהגשמה של ערכים לאומיים חיוביים ולא בערכים [ קראו עוד ]
הרשימה הזו נכתבה עוד לפני פרסום שמות הההרוגים בפיגועים בסיני, ולכן אין היא נגזרת מן הכאב של האובדן האישי של המשפחות, אלא מתחושת התסכול וההלם הציבורי; כעת אנחנו עדיין מצוים בשלב הכעס הקולקטיבי, עוד לפני שהטרגדיות האישיות תפרטנה את האבל הכללי, ללוויות וימי שבעה פרטיים. דווקא כעת עולות אצלי שאלות אחרות מאלו הרווחות בציבור ובאמצעי [ קראו עוד ]
הָעֲרָבִית שֶׁלִּי אִלֶּמֶתעִלֶּגֶתמְקַלֶּלֶת אֶת עַצְמָהּיְשֵׁנָה בְּמִקְלְטֵי נַפְשִׁימִסְתַּתֶּרֶתמִבְּנֵי -מִשְׁפָּחָהמֵאֲחוֹרֵי תְּרִיסֵי הָעִבְרִית. וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי דּוֹבֶרֶתשׁוֹטֶפֶתלֹא שׁוֹתֶקֶתמְחַפֶּשֶׂת אֶת עַצְמָהּשְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹתגְּלוּיוֹת גְּלוּיוֹתוּכְסוּיוֹת כְּסוּיוֹתמְנַבֵּאת בּוֹאָם שֶׁל אֱלֹהִיםוְשֶׁל יָמִים קָשִׁיםמְסַפֶּרֶת גָּלֻיּוֹת וּגְאוּלוֹת. הָעֲרָבִית שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶתאוֹמֶרֶת בְּעִבְרִית בְּשֶׁקֶט:"אַהְלָן אַהְלָן"בַּמִּפְגָּשִׁים הַבֵּיתִיִּיםוּמוּל כָּל שׁוֹטֵר עוֹבֵר בָּר-חוֹב שׁוֹלֶפֶת תְּעוּדַת זֶהוּתמַצְבִּיעָה עַל הַסְּעִיף הַמַּסְגִּיר:"אָנָּא יַהוּדִי, אָנָּא מִן אַל -יַהוּד". 30.6.2004 (וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי חרשת לִפְעָמִים חרשת מְאֹד).
