שני טקסים וההבדל ביניהם – בבסיס חיל האוויר התקיים טקס להשבתם הביתה של גופות שלושת החיילים, שנהרגו לפני שלוש שנים ליד הגבול הלבנוני. הגופות הוחזקו בידי החיזבאללה, יחד עם איש עסקים מפוקפק שנסע לביירות והוחזק בשבי הארגון. תמורתם שיחררה ממשלת שרון 429 אסירים פלסטיניים, לבנוניים ואחרים, וגם החזירה 60 גופות של לוחמים לבנוניים שהוחזקו בישראל. [ קראו עוד ]
מאת כתב "הגדה השמאלית" שגרירה החדשה של קולומביה בישראל הוא מפקד חיל האוויר לשעבר הגנרל הקטור פאביו ולסקו, שהודח מתפקידו בעקבות הפרת זכויות האדם. ולסקו היה במשך שנים מפקד חיל האוויר בארצו והואשם כי היה אחראי למותם של 18 אזרחים בארצו. הוא ימלא את מקומו של השגריר הקודם, דוד דה לה רוסה (מידידיו הקרובים של [ קראו עוד ]
עסקת חילופי השבויים שכפה ארגון החיזבאללה על ישראל, היתה מלווה בעיתונות בהרבה דמוניזציה של מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה. דומה כי עיתונאים ופרשנים מהעיתונות הכתובה והאלקטרונית, כמו גם פוליטיקאים מרחבי הקשת הפוליטית, החל מהימין הקיצוני נוסח רבני ההתנחלויות ומפלגת האיחוד הלאומי ועד ל"מועצת החכמים" של זקני מרצ המתחסלת, התחרו בחלוקת גידופים ונאצות ל"איש הרע הזה", כפי [ קראו עוד ]
ד"ר אילן פפה מתעלם במאמרו "בועת ז’נבה: נוסחה ישנה בלבוש חדש" מתמיכתה של ברה"מ בתוכנית החלוקה של 1947, וצודק אלכס מסיס בתגובתו לכך. אבל לא מהסיבה כי בלעדי תמיכתה, מדינת ישראל לא היתה קמה, שהרי לא זה נושא המאמר – אלא יחסה של התנועה הציונית לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. השאלה רלוונטית מבחינה אחרת והיא היחס [ קראו עוד ]
אין לייחס חשיבות רעיונית לוויכוח על שלטון החוק במדינה, שניטש בין לאומנים תומכי-ליכוד לבין לאומנים תומכי-העבודה. קראתי השבוע מאמר במעריב, שבו יוצא העורך אמנון דנקנר בשצף-קצף נגד עמיתו אמיר אורן מהארץ. מי שלא היה בארץ באוקטובר 2000 התרשם בוודאי שנציגי שני מחנות אידיאולוגיים מתדיינים ביניהם, ושמכאן נובע גם הלהט של הוויכוח הזה. אבל זוהי הנחת [ קראו עוד ]
כשבוחנים את המשטר הדמוקרטי ביוון, מגלים שהיו קריטריונים ברורים ביותר למי מותר להשתתף במשחק הדמוקרטי ולמי אסור: הדמוקרטיה ביוון היתה דמוקרטיה אך ורק עבור אזרחים. אבל מי היו האזרחים? או ליתר דיוק – מי לא נחשבו אזרחים שווי זכויות ביוון? היו אלה ציבור הנשים וציבור העבדים. מתברר, שעבור היוונים היה זה נורמלי לחלוטין למנוע ממחצית האוכלוסייה [ קראו עוד ]
בין תגובות הגינוי והביקורת לדבריו של בני מוריס בראיון לעיתון "הארץ" היו כאלה שהצביעו על הפער בין עבודותיו של מוריס כהיסטוריון (ובהן תיאור מעשי גירוש הערבים-פלסטינים במלחמת 1948) לבין דעותיו האחרונות המצדיקות את פשעיי העבר ונותנות לגיטימציה לפשעים עתידים אפשריים. האמנם יש סתירה בין ההיסטוריון המתיימר לדבר בשם האמת האובייקטיבית לבין האידיאולוג של הטרנספר?במאמר שהתפרסם [ קראו עוד ]
לפני שאתייחס במישרין לטענותיו הספציפיות של בני מוריס בראיון שקיים אתו ארי שביט ("הארץ"), ברצוני לעמוד על אחדות מהגדרותיו, המעוררות ספק לגבי יכולתו לשפוט את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באורח אובייקטיבי, כפי יומרתו כ"חוקר והיסטוריון".למשל, הגדרתו את העולם הערבי כ"ברברי" לעומת העולם האירופי היא תמוהה מאוד בעיני אדם שיש לו יומרה כלשהי לתרבות וידע היסטורי. איני צריך למנות [ קראו עוד ]
בעידן פולשני ואינטנסיבי זה של כיסוי תקשורתי, זכו בימים האחרונים צופי הטלוויזיה בישראל להציץ אל מאחורי הקלעים של חתימת הסכם ז’נבה. ה"קליפ" שראינו בנובמבר הציג בפנינו קבוצה של ישראלים ידועים – סופרים ופעילי שלום עכשיו – צועקים על קבוצה של פלסטינים מפוחדים משהו, רובם פחות ידועים וכולם פקידי הרשות הפלסטינית. הישראלים נזפו בפלסטינים על כי [ קראו עוד ]
בַּשָּׁבוּעַ בּוֹ חָלָה פָּרָשַׁת וַיֵּרָא כְּשֶׁגֵּרְשָׁה שָׂרָה אֶת הָגָר וְיִשְׁמָעֵאלנִפְצַע הַיֶּלֶד עָאלִי גָ’אווָארִישׁ בֵּן ה- 7מִכַּדּוּר פְּלַסְטִי יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הַמֹּחַעָאלִי גָ’אווָארִישׁ הָפַךְ לְצֶמַח בְּבֵית הַחוֹלִים הַיִּשְׂרְאֵלִי גָּסַס יוֹמַיִםמַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁבָּאלֹא הֶרְאָה לְאִמּוֹ בְּאֵר מַיִם וּבַשָּׁבוּעַ שֶׁחָלָה בּוֹ פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת אֶת עָאלִי גָ’אווָארִישׁ פֵּרְקוּ לַחֲלָקִיםלְיֶלֶד בֵּן 15 חִלְּקוּ אֶת הַכָּבֵד וְהָרֵאוֹתאִמּוֹ אָמְרָה בְּשִׁדּוּרהַיֶּלֶד קָם וּבִקֵּשׁ [ קראו עוד ]
יש יסוד לסברה הרווחת בימים האחרונים, בחוגים מדיניים ומפלגתיים, שהמבוכה והייאוש בחצרו של שרון ובצמרת הליכוד והקואליציה – הביאה את שרון ומקורביו לחזור לתוכנית הישנה של "סילוק ערפאת" המושמעת בכל פעם שממשלת שרון-לפיד נקלעת למבוי סתום.אין כל ספק, גם לימין השפוי, שהפתרון לכל בעיותיה של מדינת ישראל, הוא חזרה מוחלטת לקוי יוני 67. הנשיא אסד [ קראו עוד ]
