נולדתי ב-1936, היישר אל ה"מאורעות", שפרצו בעקבות התסיסה הרבה שהיתה בקרב החוגים הקיצוניים של האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל המנדטורית. ב-15 באפריל אותה שנה, נרצחו שלושה יהודים בכביש שכם-טול כרם ומאוחר יותר החלו מהומות ביפו. הוועד הלאומי שהוקם בראשות חאג’ אמין אל חוסייני הכריז על שביתה כללית. המרד כוון נגד השלטונות והובהר שהשביתה תיפסק רק אם [ קראו עוד ]
"אנו נמצאים כעת בתקופת האבל ועדיין מבררים את הפרטים הקשורים למותה של רייצ’ל ברצועת עזה. גידלנו את כל ילדינו להערכת היופי של הקהילה והמשפחה הגלובלית ואנו גאים בכך שרייצ’ל יכלה לחיות על פי אמונותיה. רייצ’ל היתה מלאה באהבה ורגש חובה לאחיה בני האדם, באשר הם. רייצ’ל כתבה לנו מרצועת עזה, והיינו רוצים בימים אלה להוציא [ קראו עוד ]
כמה מחשבות על המלחמה: היזהרו מהשיעים. הצרות של צבא-הכיבוש יתחילו אחרי המלחמה. הנה סיפור ולקח בצדו: ביום הרביעי של מלחמת-לבנון (1982) עברתי את הגבול במקום נידח בקרבת מטולה וחיפשתי את החזית, שכבר הגיעה אז לפאתי צידון. נסעתי במכוניתי הפרטית, בחברת צלמת. עברנו לבדנו בתריסר כפרים שיעים, ובכל מקום התקבלנו בתרועות-שמחה. בקושי נחלצנו מידי מאות האזרחים, [ קראו עוד ]
וינסטון צ’רצ’יל כתב: "כשיצאו לדרך (במלחמה) היתה דרכם מרופדת בשטיחים רכים – כשחזרו, רעדו האבנים המכורכמות, מתחת לרגליהם…" – ג’ורג’ דבליו בוש, לא קרא בכתבי המנהיג הבריטי ואם הוא קורא בספרים, אם בכלל, הוא מעיין בוודאי בכתבי נפוליון.כתבינו ופרשנינו עסקו השבוע, לפני ובעת ההתקפה הרצחנית על עירק, של בוש ובלייר, בחגיגת-פורים, של "צהלה ושמחה": סאדאם [ קראו עוד ]
מאת כתב "הגדה השמאלית" בחיפה הוקם ועד ציבורי לשימור ביתו של אמיל תומא ומניעת הריסתו על ידי העירייה. יו"ר הוועד הציבורי, האדריכל פרופ’ יוברט לו-יון מסר כי "לבית ערך היסטורי, אדריכלי ואורבני כמייצג של הבית הערבי המסורתי – חלק ממתחם מגורים, הנעלם מנוף העיר חיפה". בבית נולד וגדל עד שנת 1948, אמיל תומא שהיה במשך [ קראו עוד ]
אז עכשיו רצחתם גם את פעילת השלום רייצ’ל קורי, והפגנתם שוב את השילוב הקלאסי בין רשעות וטמטום, שפרופסור ישעיהו ליבוביץ’ הוקיע אותו במשך שנים רבות כל כך. ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות" באמת הגדירו אותה כ"פעילת שלום", "מעריב" הדגיש יותר את ה"שמאלניות" של הקורבן. ייתכן שדווקא הדנקנרים קלעו הפעם למטרה.כל התרבות הפוליטית שלנו מגדירה עכשיו את עצמה [ קראו עוד ]
תוכנית הממשלה לקצץ 12 מיליארד שקל בתקציב המדינה הנוכחי מוסיפה לסל הגזירות הישן מתקפה חסרת תקדים על זכויות בסיסיות של העובדים, כמו הקביעות בעבודה, השמירה על השכר וזכויות הפנסיה. עשרה שבועות בלבד לאחר שנכנס לתוקפו תקציב המדינה לשנת 2003, גיבשה ממשלת שרון-נתניהו תוכנית קיצוצים וחיסול זכויות חברתיות, שלא היתה כמותה בתוכנה הריאקציוני.תוכנית שרון-נתניהו חותרת לחסל [ קראו עוד ]
הם מפוזרים בכל רחבי המזה"ת, באלפים. במדבריות כווית, בעמאן, בצפון עיראק, בישראל ובבגדד עצמה. יש שם כ-7,000 עיתונאים וצוותים "בזירת האירועים", כמו שהם אוהבים לומר. מרכז תקשורת מאסיבי הוקם בקטאר למען אלה שלא יראו את המלחמה. כמה פעמים יגלגל טומי פראנקס (השוורצקופף של המלחמה הנוכחית) את סיפורי גבורותיו בשעת צפיית השיא בהבלי ה"חדשות", את זה אין [ קראו עוד ]
חזרתי ביום ראשון לבסיס אחרי נפקדות של עשרה ימים בסביבות השעה 14:00, ללא מדים ועם תיק כלא מוכן. כעבור שלוש שעות נלקחתי לרס"ר הבסיס. הוא היה היסטרי. פקידת השלישות הזכירה לו את החבר’ה מ"אומץ לסרב" שהפגינו מול הבסיס בשבוע שעבר (כתמיכה בקצין מהיחידה שפחות או יותר סירב להעביר חומר מודיעיני לתקיפת נקם אחרי הפיגוע בנווה-שאנן [ קראו עוד ]
קמתי הבוקר כמו בכל בוקר בעשרים וחמש השנים האחרונות רק שהבוקר לא היה לי ממש בשביל מה לקום – אתמול פוטרתי. אני בן 47, נשוי ואב לשלשה ילדים: בת בת 22 שסיימה בהצטיינות לימודי תיכון במגמה פיסיקלית ושירתה בצה"ל ביחידת שדה, עבדה אחרי השחרור וכעת בטיול במזרח הרחוק; בני השני בן 18 בכיתה י"ב ועומד [ קראו עוד ]
תמונתו של הסטודנט הסיני העומד לבדו אל מול הטנק בכיכר טיאננמן שבבייג’ין ועוצר את מהלכו של מכשיר ההרס האימתני, העיוור, נעשתה לאחד מסמלי התקופה. הכול דיברו על האיש הצעיר ששם את נפשו בכפו, התגרה במוות, ושינה את מהלך היסטוריה. אבל איש לא דיבר על נהג הטנק ההוא שעמד מול הסטודנט ובהרף עין קצר היה [ קראו עוד ]
