מאת אדם קלר
במשך ארבעים ושמונה שנה מנהלת מדינת ישראל את המערכת הכפולה הזאת: מצד אחד דמוקרטיה פרלמנטרית רבת מפלגות, שבה בוחרים אזרחי ישראל את הממשלה המושלת בהם ומצד שני דיקטטור צבאי שהוא המושל והמחוקק והשופט והשליט הכל-יכול בחייהם של מיליוני תושבים פלסטינים.
מאת גדעון עשת
שבועות מתכתשים עובדי כימיקלים לישראל עם הנהלת התאגיד על רקע פיטורי עובדים שלדעת ההנהלה נדרשים ל"התייעלות". בית הדין הארצי לעבודה הביא את הניצים להסכמה וכל הפוליטיקאים נעלמו. ונאלמו. בעיקר אנשי השמאל לכאורה, ששכחו להתקומם.
מאת אבשלום קווה
כיסופים לפאר היצירה הפרולטרית היהודית המהפכנית במאה העשרים שנכחדה על ידי הנאצים ונשתכחה לחלוטין בעזרתה האדיבה של מדינת ישראל. "הציונות נתנה לעם אינטילגנציה", כתב המשורר אברהם לסין, "הבונדיזם נתן לאינטילגנציה עם".
מאת אלי אמינוב
נתניהו, בניגוד לרצון הנשיא אובמה והממשל האמריקאי, בחר בקונגרס כזירה להכרזה על מסע צלב חדש נגד האסלאם הרדיקלי. בדבריו, הגדיר נתניהו כמקשה אחת את איראן, חיזבאללה, חמאס, דאע"ש והתנועה האסלאמית הצפונית בישראל.
מאת רמי הוד
המאבק למען מדינת רווחה מתקדמת הוא מאבק שלא יסתיים ב-17 במרץ, ויש לנהל אותו מתוך חשיבה ותכנון לטווח ארוך. לאחר שנים רבות בהן המדיניות הניאו-ליברלית נתפסה כגזירת גורל, בשנים האחרונות אנו רואים שינוי
מאת אליזבט צורקוב
סיפורו של טספיי (לא שמו האמיתי) ממחיש את הקשיים שרשות ההגירה מערימה על מבקשי מקלט בעלי משפחה בישראל. סיפורו אינו יחודי, אך משום שהוא פנה למוקד לפליטים ולמהגרים לסיוע, תיעדנו את השתלשלות סיפורו היטב.
מאת חיים ברעם
אין צורך למנות שוב את הנזקים העצומים שברק גרם ל"שמאל הציוני". עכשיו יש לאנשי שמאל יהודים דרך לתיקון הקרע שנגרם בכוונת מכוון עם הציבור הערבי: להצביע בעד הרשימה המשותפת
מאת גדעון ספירו
ההכרעה עבור מי להצביע היא שילוב של השקפת עולם תוך לקיחה בחשבון את הנתונים הפוליטיים הקונקרטיים. בהצבעותיי כיסיתי כמעט אל כל המרחב השמאלי בתולדות ישראל.
מאת עפרה ישועה-ליית
שום גוף פוליטי אינו יכול בכלל לגשת לבחירות לכנסת בישראל בלי להצהיר מראש על תמיכה במדינה "יהודית ודמוקרטית". חומת מגן הרמטית מגינה כאן על עקרונות המשטר שעצרת האו"ם הגדירה כבר בשנת 1975 כ"גזענות".
מאת חיים ברעם
במהלך טיול צהריים ארוך ונינוח ברחוב המלך ג'ורג' עמדתי לרגע ליד בית המרקחת החדש יחסית ונזכרתי בלוח המודעות הענקי שניצב שם בילדותי.
מאת שמואל אמיר
היום, טוען אבנרי, הציונות היא מיותרת. הוא מדמה זאת לבניית בית. עכשיו כאשר הבית כבר הוקם אין עוד צורך בפיגום. הציונות שימשה כפיגום ועכשיו ואפשר להוריד אותו. זה נשמע כל כך יפה ופשוט, אבל מה היה הפיגום הזה?
