מאת גדעון עשת
אולי לא שמתם לב אבל שיעור האבטלה בישראל הוא 20%. אמנם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת על 6% – אבל שם נוהגים להטעות את הציבור, ובכוונה. עובדה: הלמ"ס מדווחת על ירידה במחירים וכולנו יודעים שיש פה יוקר מבהיל – לפחות בדמגוגיה הפוליטית-תקשורתית.
מאת אלי אמינוב
הודי מרוקו ועירק היו הקהילות הגדולות בהן ראתה התנועה הציונית "חומר" מתאים למילוי מקומם של הפועלים והפלחים הפלסטינים שנושלו. נביא כאן בקצרה את תולדותיה של העברת יהודי עירק למדינה הציונית הצעירה, באשר היא משקפת בבהירות ובתמציתיות את אופייה הקולוניאלי של הציונות.
מאת אפרים דוידי
קשה לתאר במילים את הכאב של קרוביו וחבריו עם לכתו של נעם. הוא נאחז בחיים, מאז גילוי המחלה הארורה במהלך המחאה החברתית בקיץ 2011. חרף הקשיים הפיזיים, הכאבים והטיפולים הקשים, הוא המשיך לפקוד הפגנות, דיונים ומחאות.
מאת חיים ברעם
נעם עמד בעין הסערה בהפגנות, לאו דווקא כדי לשלהב אלא על מנת לרסן, להכניס את הזעם לתוך מסגרות של התנהגות מקובלת במדינה דמוקרטית, לשמור על צלם האדם. הוא היה ההומניסט בהא הידיעה, לא רק בדעותיו אלא גם בהליכותיו.
מאת מערכת הגדה השמאלית
הלילה (שישי) הלך לעולמו פעיל השמאל הוותיק ד"ר נעם קמינר לאחר מחלה קשה, והוא בן 61. נעם משאיר אחריו זיכרון נצחי של פעילות מסורה ונחושה למען השלום, למען השותפות היהודית-ערבית ולמען הצדק החברתי.
מאת חיים ברעם
נקעה נפשנו מהעמידה ליד הסכר המתערער והולך והאצבע שלנו בתוך הסדק, שנועדה למנוע את הצפת ארצנו ברוח העִוועים שעלולה להמיט עלינו חורבן, נשחקה כמעט עד תום. אפילו האגדה על הילד ההולנדי קצת נמאסה.
מאת אבשלום קווה
שרת ההתרבות לוקרציה קוחונס דורשת להוציא לו' צו עיכוב יציאה מהארץ. חשש שאותיות נוספות יעקרו אל מעבר לים. האות חית: "האני הלאומי שלי יציב. אני מקווה שגם חברי מאגף התברואה, הריש והאלף, יפגינו ממלכתיות אסלתית."
מאת אלי אמינוב
ראש הממשלה נתניהו וממשלתו מקדמים כעת את הנבחר שבחוקים האנטישמיים: הגדרת ישראל כמדינת "הלאום היהודי",כלומר מדינתם של כל יהודי העולם ולא של אזרחיה הלא יהודים. כלומר ישראל הינה מדינתם של האמריקנים והרוסים בני הדת היהודית אך לא של תושבי כפר קאסם.
מאת אפרים דוידי
חמש שאלות על הקשר בין צפון לדרום ובין מרכז לפריפריה; על רקע הסדקים שנפערו בקפיטליזם הגלובלי מאז תחילת המשבר הכלכלי ועל המציאות הגיאו-כלכלית והגיאו-פוליטית החדשה.
מאת גדעון ספירו
כל אימת שמתרחש פיגוע רצחני, קורה לי לא אחת שמישהו שאינני מכיר פונה אלי, והנוסח תמיד דומה. "תראה מה עושים החברים שלך". לעתים אני מגיב "בוודאי חברים שלי. אני גידלתי אותם, השקיתי אותם, הזנתי אותם טיפחתי אותם, אני אשם. לא הכיבוש, לא הדיכוי, לא האפליה, לא חוסר התקווה, רק אני אשם. תודה".
מאת סאלי אן פרידלנד
הגעתי ארצה לפני 38 שנים. ראיתי עצמי חלק מהחברה הישראלית, ימנית בהשקפתי הפוליטית. בשנה האחרונה אני עוברת תהליך של שינוי שתחילתו בארץ מולדתי, דרום אפריקה, והמשכו בישראל. לצערי, אני מוצאת יותר ויותר סימנים דומים.
