כמי שחווה 15 ועידות של המפלגה הקומוניסטית במשך כשישים שנה, אני מודה שחשתי ציפייה מיוחדת לוועידה הזו יותר מאשר לקראת ועידות קודמות. נראה לי שלתחושה זו שותפים חברים וידידים רבים של מק"י. ציפייה – האם תעמוד למבחן האחדות היהודית ערבית? בין חורשי רעתה של מק"י היו לא מעטים שציפו לבקיעים ולמתחים של מדון בין החברים היהודים [ קראו עוד ]
מה פשר נטישת ישראל את הפתח לקראת מחיקתו כגורם פוליטי, ברגע הקריטי ביותר בהיסטוריה של הארגון, וחרף הבטחות לסיוע ישראלי? לנגד עינינו החמאס מחסלים בפעולת בזק את הפתח ברצועה, ולמעשה, בהקשר הרחב, את נשיאותו המתונה והרופפת של הראיס מחמוד עבאס (אבו מאזן) ברשות הפלסטינית. זוהי למעשה הדברת הפתח וסילוקו כגורם פוליטי משמעותי אצל הפלסטינים, מהפך [ קראו עוד ]
במהלך המלחמה הוקמה קואליציה רחבה שלקחה על עצמה לגייס את המחאה נגד המלחמה. קואליציה זו רשמה הישגים לא מבוטלים ואז התפרקה עם סיום המלחמה. דווקא בזמן שהיה ניתן לקטוף את הפירות על עמידתה העקבית, היא חדלה לפעול. בעקבות הערות של חברים חיפשתי בארכיון של אתר הגדה השמאלית איזה מאמרים ודעות התפרסמו עם תום הקרבות. אז [ קראו עוד ]
בסדרה של הודעות חלקיות ומניפולטיביות, שנמסרו בתדריכים ליהודים בלבד, הכריז שירות הביטחון הכללי שעזמי בשארה פגע בביטחון המדינה בזמן מלחמה ויש להאשים אותו בבגידה. רוב העיתונאים ורוב אמצעי התקשורת פירסמו את הדברים כלשונם ועוד הוסיפו עליהם כהנה וכהנה. פוליטיקאים מימין ומשמאל קבעו שבשארה "עבר את הגבול" וגם הציעו דרכים שונות ומשונות להעניש אותו. יחד הם [ קראו עוד ]
בצדק כותבים פעילי שמאל שונים, בעקבות פרסום דו"ח ועדת וינוגרד, מי היו אלה שהתנגדו למלחמה מתחילתה ומי הצטרף למקהלת העדר. אבל האם אנו מצפים למכתב התנצלות ממערכת עיתון "הארץ" למשל? הדיון המעניין והיחיד שיכול להיות פורה עבור אלה השואפים להגדלת השפעת השמאל העקבי הוא זה שמטרתו לענות על שאלות כגון אלה: איך אנו יכולים להפיק [ קראו עוד ]
ההפגנה ההמונית בכיכר רבין לפני כשבוע יצרה אצלי הרגשה אמביוולנטית. מצד אחד זהו ביטוי דמוקרטי למחאת הרוב (או המיעוט) החי בתוכנו, מצד שני היא גורמת לייאוש רב בשל הנחת היסוד הצפונה בה. ממצאי דו"ח וינוגרד מצביעים על כישלון אופרטיבי בלבד. הוועדה לא מבקרת את התפיסה עצמה או את מודל החשיבה של הממסד הישראלי ואף לא שואלת לגביו [ קראו עוד ]
במהלך החודש האחרון נקטה מערכת עיתון "הארץ" עמדה ברורה וחד צדדית כנגד מאבק הסטודנטים. רק בעמוד הדעות של העיתון (חלק ב’) התפרסמו חמישה מאמרים חריפים כנגד המאבק והשביתה, מהם שני מאמרי מערכת. בעד השביתה פורסם רק מאמר אחד (13.4 מאת יוסי שריד), תוך כדי דחייה שיטתית של מאמרים נוספים. במאמרים הוצג מאבק הסטודנטים כגחמה של [ קראו עוד ]
ושוב אנחנו בסיפור הזה, ולא חשוב במה מדובר – התיק כבר תפור, ההאשמות כבר פורסמו, הכל יש ולא צריך משפט. ראינו את זה פעם אחר פעם, אם בפרשת רצח רחל הלר ("גברת, צר לי לומר לך אבל בנך הוא רוצח", אמר הקצין לאימו של יורם ביכונסקי), או "כנופיית מע"ץ", או רצח הילדה תאיר ראדה. "המשטרה [ קראו עוד ]
מדוע אנו שובתים? האם רק על שכר הלימוד? האם רק הכיס שלנו מעניין אותנו בסופו של דבר – ולא שום דבר אחר? אלו הן טענות המושמעות לעתים תכופות מפי הממשלה ודובריה בתקשורת – וכפי שאראה כאן, לא זו בלבד שאין בהן ממש, אלא גם אסור שיהיה.דרישותינו – יישום מסקנות ועדת וינוגרד (הראשונה), החזרת 1.5 מיליארד שקל [ קראו עוד ]
החלטתי ללכת עם חברים לאירוע שאירגן ארקדי גאידמק בפארק הירקון, לפחות כדי להתרשם. ובאמת היה ממה להתרשם: בפארק אמנם היו שלטים שמובילים למתחם האירוע, אבל אלה היו מיותרים; מי שהגיע קרוב לשעת הפתיחה לא היה צריך שלטים – היה מספיק לעקוב אחרי ערימות הטינופת שהתחילו להצטבר בדרך למתחם. במתחם עצמו אפשר היה להבחין מיד שגאידמק [ קראו עוד ]
חברי היקר מתן קמינר כתב בלהט והתרגשות על הפגנת הסטודנטים ביום רביעי שעבר, ודומה שההשתתפות בהפגנה השכיחה ממנו ומחברינו המשותפים למאבק מהפכה מהי ומהו ההבדל בין מהפכה להפגנה סוערת ("לכמה שעות אתמול תל-אביב בערה", 26/4/07).ראשית, הבה ניזכר במספר הפגנות דומות אשר תיאוריהן מעלות צמרמורת עונג קלה בגוו של כל אקטיביסט – הפגנת ה-400 אלף ב-82′, [ קראו עוד ]
