מאת חיים ברעם
בסוף השבוע שעבר הצטרף גם הנשיא לשעבר יצחק נבון למסע החשוב של הנשיא המכהן שמעון פרס נגד מתקפה ישראלית חד-צדדית באיראן. קשה לומר ששוררת אהבה גדולה בין שני האישים, אבל ההתפתחות האחרונה היא פועל יוצא של העובדה הביוגרפית והעמדה האידיאולוגית של השניים, כתלמידים מובהקים של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון.
איראן
שובו של בן-גוריון
החברים של אמיל (במקום טור מחאה)
מאת חיים ברעם
לא רק שיפלו חללים מהציבור האזרחי במלחמת השווא, הם גם יוקעו על ידי מיליארדים ברחבי העולם. יעברו שנים עד שהעולם יבין שגם אנחנו היינו סתם בני אדם, כמו ילדי ברלין בסוף שנות העשרים, אבל ברק ורֵעוֹ בנימין נתניהו לא יוכלו לשקם לעולם את שמם, וייחרתו על דפי ההיסטוריה כבני עוולה.
סמרטוט אדום: מצחצחים חרבות, שווי חייהן של פלסטיניות, יותר קשה לחיות ושטיפת מוח
מאת גדעון ספירו
רבים מכירים את הביטוי "חוצפה ישראלית". ואכן, זו חוצפה ישראלית לדרוש מכל העולם לפעול נגד פצצת אטום איראנית שעה שישראל הכניסה את המזרח התיכון למרוץ חימוש גרעיני ומצוידת במאות פצצות אטום. הפיתרון מצוי בריכוז כל המאמצים הבינלאומיים בפירוז המזרח התיכון מנשק השמדה המונית, שבמסגרתו תפורק ישראל, בתהליך מבוקר, מנשקה הגרעיני כמו גם הכימי והביולוגי, כך שאיש לא יוכל לעשות שימוש בנשק זה.
לא בשמנו ולא להגנתנו
מאת חדוה ישכר
אינני מסוגלת להעלות בדעתי אשה בראשות ממשלה שתחזיק את אזרחיה כשבויים מרוטי עצבים בשדה הקרב הפסיכולוגי שהיא מנהלת נגד מעצמה עולמית כדי לגרור אותה למלחמה בלתי רצויה. הכלל הוא שגם במאה ה-21 גברים מחליטים על יציאה למלחמה, גברים אחרים, שחונכו לציית לפקודות, אמורים לבצע את ההחלטה ונשים נמחקות מן ההיסטוריה.
מאת חיים ברעם
צו השעה כרגע הוא השמעת זעקה לא רק בישראל אלא גם בוושינגטון, בלונדון ובפריז. יש לגייס את יהודי ארצות הברית הליברלים נגד ביבי וברק, ולהסביר להם את ההבדל בין זיקה לישראל לבין ציות עיוור לתכתיבי הממשלה, שמאיימים עלינו יותר מכל אויבינו גם יחד.
חשיפה: ארה"ב רוצה לצרף את ישראל לנאט"ו
מאת גדעון גיתאי
השאלה שצריך כל אזרח ותושב לשאול היא: האם הפצת הסיפור המנופח על "איראן המתגרענת" יגרום רק להתייקרות הנפט הנשאב ולגידול בריווחי חברות הנפט – דבר שקורה כבר עכשיו - או שזה יביא גם למלחמה נוראה.
המשבר במערך האימפריאלי של ארה"ב באזור
מאת נועם חומסקי
חשוב מאוד לזכור – לדאבון הלב –שנותרים במקומם שני העננים השחורים שמרחפים מעל כל דיון בסדר הגלובלי: מלחמה גרעינית וקטסטרופה סביבתית, והשניים מאיימים ממש על הסיכוי להישרדות המין האנושי. היפוכו של דבר, שני האיומים אינם נעלמים, אלא הולכים ומחריפים.
סמרטוט אדום: שנאת זרים, ד"ר גיא בכור, אורווליאנית, דרום אפריקה, איראן וחזרה למינכן 1972
מאת גדעון ספירו
לפניימים ספוריםהקרינו מהדורות החדשות בטלוויזיה את מנהיג המפלגה הניאו נאצית היוונית צועד במהירות לעבר אירוע כלשהו תוך שהוא צועק"אני רוצה אותם מחוץ לארץ שלי".באותו זמן לערך,הופיעאלי ישי,בטלוויזיה הישראלית ואמר דבריםדומים באשר למבקשי המקלט מדרפור,דרום סודן ואריתריאה.
צרור נקוב לעתיד
מאת חיים ברעם
צפוי לנו עימות ממושך ועתיר קורבנות עם הפלסטינים, עם המצרים ועם הסורים בניצוח פוליטיקאים, שראשי המוסד והשב"כ בעבר הלא רחוק רואים בהם הרפתקנים חסרי אחריות. זה מה שאנו משאירים לדור הבא?
לשאלת התקיפה באיראן
מאת אלי לינדר
יש רק גוף אחד במדינת ישראל המוסמך להכריע בשאלת התקיפה באיראן, וזהו המוסד. יש רק מקבל החלטה סופי אחד, ראש הממשלה. יש לקוות שהוא יודע להיות קשוב למוסד יותר משהוא קשוב לשריו. זהו עניין לאנשי מודיעין לענות בו. לא לאנשי סיירות.
המסר של גינתר גראס
מאת משה יהודאי
גינתר גראס חולל סערה בשירתו "מה שחייב להיאמר". התגובה הישראלית האופיינית הייתה כצפוי דחיה, ביטול ולגלוג, תקיפת אישיותו, וכמובן ציון עברו כאיש ה"וואפן אס אס", אולם הרבה פחות, היתה התייחסות לתוכנה של שירתו.