אלימות נגד נשים ואלימות מינית מעוררת בנו כאב וזעם. רובנו נושאות בגופנו זיכרונות טראומטיים של הטרדות, חלקנו אף ידענו תקיפות ואונס מה הם. לא כאן המקום לתת עדות אישית על ההתנסויות שלי, בצעירותי, בהטרדות, תקיפות ואונס. הצעירות שבקרבנו יוצאות מפתח ביתן ונאלצות להתמודד עם קריאות סקסיסטיות, שריקות ולעתים אף התחככויות או נגיעות. נשים בצבא או בעבודה מתמודדות עם הטרדות מיניות מצד בעלי סמכות כשהן פוחדות לאבד את משרתן.

בעיר הזאת אתה אף פעם לא יודע לאיזה יום תקום. יום רגוע ואיטי, ראשון של חופש שלו חיכיתי מזמן, או יום שבו כל העיר הזאת הופכת לסיפור קפקאי. ואולי בסופו של יום זאת לא העיר- אלה האנשים. אז הנה סיפור: יש בו רצח, משטרה, עצורות, אנשים שנעלמו, שנאה, שקרים והרבה טפשות ואיוולת. בקיצור, יום במזרח ירושלים.

הכומר האמריקאי טרי ג'ונס שזכה לפרסום עולמי בעקבות קריאתו לשרוף ספרי קוראן ב-11 בספטמבר, יום הזיכרון לפיגוע הטרור במגדלי התאומים בניו יורק, כמעט והצליח להבעיר את העולם. ברגע האחרון הוא הודיע כי לא יקיים את טקסי השריפה, מאחר ומטרתו להציג את הצד האלים באיסלם הושגה. אין ספק, יש באיסלם פינות אפלות ואלימות. מה שהכומר הזה שכח לספר לנו שאלימות וחוסר סובלנות קיימים בכל הדתות, והוא הדוגמה הטובה ביותר, שהרי שריפת ספרים היא ביטוי לאלימות, לקנאות.

ביום שני לפנות בוקר, ממש עם צאת עיד אלפיטר, העירו אותי תושבי אלעראקיב בדאגה: "כוחות המשטרה נמצאים כבר בפתח הכפר". הרמתי את ראשי, ומבין קרני השמש הראשונות נגלו לעיני כ-100 כלי רכב שפרצו לכפר כשלצידם מאות שוטרים ואנשי יס"ם, שורות-שורות.