מאת ראובן קמינר
אנו עוסקים, למרות אשליות נפוצות אפילו בקרב השמאל, בנשיא השומר באדיקות ובמיטב כוחו על האינטרסים של האימפריה. בטל תוקפו של הויכוח לגבי אופיו של האדם ואם היה אי פעם סיכוי שיפנה שמאלה. "הליברליות" של אובמה, אם היתה אי פעם קיימת, נמוגה לחלוטין.

מאת נועם חומסקי
יום אחד, וזה חייב להיות בקרוב, העולם יגיב לקריאתו של עו"ד זכויות האדם העזתי המכובד, רג'י סוראני, בזמן שהפצצות נפלו שוב על ראשיהם של אזרחים חסרי הגנה בעזה: "אנו דורשים צדק ואחריות (accountability). אנו חולמים על חיים נורמליים, בחופש וכבוד".

מאת נעמיקה ציון
אז בואו נראה מה בדיוק קיבלנו בתמורה: עוד קאסמים, עוד הרס, עוד חרדה, עוד פחד, עוד דם, עוד שנאה, עוד תאוות נקם, עוד אובדן אמון. הכל כלול. כל פעם יותר עמוק. כל פעם פחות הפיך. כל תושב בשדרות יודע שכשאר יוצאים למבצע הבא, הוא נכנס לכוננות ספיגה. אלא שהפעם מדובר בטירוף של מדינה שלמה.

מאת שמואל אמיר
עם סיום מבצע עמוד ענן יש לשאול מה היו המטרות שלשמן יצאה ישראל למסע ההרג וההרס בעזה? מתקפה שהראתה שוב, שלמרות הררי הנשק והכסף האמריקאי אין להכניע (אפילו חלק) מן העם הפלסטיני.

מאת חדוה ישכר
רובוטים משנים שיקולים פוליטיים לקראת מלחמה ובמהלכה. אולם השקט היחסי מפני ביקורת פנימית, שמצופה מהם לספק למקבלי ההחלטות, הוא אשליה מסוכנת. מערכות הגנה מסוגה של כיפת ברזל מספקות לצבאות ולממשלות אורך נשימה להמשך האלימות ואף להרפתקנות צבאית, במקום לקדם פתרון מדיני לסכסוכי דמים.

מאת קלמן אלטמן
נוהגים לכנות אותו חבל ארץ עשיר בנפט וגז, המשתרע מקזכסטן ואזרביידג'ן במרכז אסיה ועד המזרח התיכון והמפרץ הפרסי, בשם הכולל – PIPELINEISTAN – ממלכת צינורות הגז והנפט. כאן מתנהל מאבק איתנים בין חברות הנפט הגדולות ובינם לבין המדינות בהן קיימים שדות נפט וגז או שדרכן אמורים לעבור צינורות גז ונפט בדרכם אל שוק הקונים.

מאת חדוה ישכר
אוקטובר מבשר את עונת המסיק. היא קצרה ומרוכזת, ובגדה המערבית היא מחייבת מאמץ מיוחד כדי להספיק ולמסוק כמה שיותר זיתים לפני בוא הגשם או לפני שמתנחלים יפגעו בעצים.

מאת קלמן אלטמן
האימפריאליזם האמריקאי השתמש תמיד בכוח ע"מ להשיג  את מטרותיו, כוח צבאי, כלכלי, פיננסי. המטרות השתנו עם הזמן, גם השיטות. אחרי מלחמת יום כיפור חל שינוי במרכזי הכוח הפיננסי בארה"ב, כאשר חברות הנפט הפכו לכוח הדומיננטי בעיצוב המטרות האימפריאליסטיות.

מאת חיה נח
הכפרים "הבלתי מוכרים" המוצנעים בוואדיות, ללא מים זורמים או שירותים אחרים נתפשים על ידי הרשויות כבלתי חוקיים. לעומתם "חוות הבודדים" שעולות וצצות מכל עבר, עם כרמי ענבים וזיתים עתירי מים, אינם חיים תחת איום הריסה. יתירה מזאת, השטחים שבעבר היו שייכים לבדואים, והופקעו על ידי המדינה, הועברו לאותם חוות הבודדים.

מאת דן אלמגור
לא זו בלבד שבסרטים האלה ובהפצתם (גם בקרב חברי "אגודת האקדמאים למדעי החברה" ו"המכון האתני הרב-תחומי"), יש ליבוי להבות למצב העדין כל כך שבו אנו חיים כולנו באזור הזה; הם גם עלבון משווע, בפרימיטיביות שלהם, לאינטליגנציה ולמוסר.

מאת חיים ברעם
הנגבי, המסית הקלאסי, "הזהיר" שמישהו מאיתנו עלול חלילה לרצוח את נתניהו או את ברק. זה לא יקרה. עד כה הגיעו כל הרוצחים הפוליטיים מהימין, וזה לא עתיד להשתנות.