מאת גדעון ספירו
חודש נובמבר, בימים שבין ה-4 בחודש וה- 10 בו, הם עבורי ימי בין המצרים, בגרסה חילונית. ב-4 בנובמבר נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין וב- 9 בחודש התרחשו פרעות ביהודי גרמניה שקיבלו את השם ליל הבדולח. יש לא מעט קווי השקה ביו שני האירועים.

מאת חיה נח
הכפרים "הבלתי מוכרים" המוצנעים בוואדיות, ללא מים זורמים או שירותים אחרים נתפשים על ידי הרשויות כבלתי חוקיים. לעומתם "חוות הבודדים" שעולות וצצות מכל עבר, עם כרמי ענבים וזיתים עתירי מים, אינם חיים תחת איום הריסה. יתירה מזאת, השטחים שבעבר היו שייכים לבדואים, והופקעו על ידי המדינה, הועברו לאותם חוות הבודדים.

מאת חיה נח
הסוגיה כמה בתים יהרסו במהלך השבוע הקרוב והשנה הקרובה בנגב אינה עומדת על סדר יומה של ועידת הנגב. הרי, ברור לכל משתתפי הוועידה שהרס הכפר אל עראקיב מעיד על רצון הממשלה להביא לנגב עוד מאות אלפי אנשים (יהודים, כמובן!) ולשם כך יש לפנות מקום.

מאת אחמד אמארה
הבעייתיות של התפתלויות קרק, ושל מומחים אחרים שבוחרים להעיד בבית המשפט, איננה רק בחוסר מומחיות בתחום מסוים. היא קשורה גם בעובדה כי מומחים מוצאים את עצמם במצב שבו הם צריכים להתאים את המידע שבידם למסגרת ההלכה המשפטית שמשרתת את הצד שזימן את הידע שלהם.

מאת ד"ר ת'אבת אבו-ראס
בתור חוקר ומרצה בנגב, עקבתי אחרי משפטו של נורי אלעוקבי, ונכחתי במספר ישיבות בבית המשפט עצמו. רציתי להאיר את כל ההשתלשלות מנקודות מבט נוספות, אשר עדיין לא עלו בדיון על פסק הדין, והם תחושות האזרח הערבי מול פסק הדין, ותפקידה המכריע והבעייתי של המומחית מטעם המדינה.

מאת הרב יחיאל גריינימן, רבנים לזכויות אדם
מצב זכויות האדם בשטחים הכבושים מדרדר ואינו משתפר. זאת למרות המאמצים הרבים שאנו וקבוצות רבות משקיעים באזור. אך היו כמה הישגים בדרך: בית הספר בחאן אל אחמר עדיין עומד ומשרת את צרכי החינוך של ילדי הג'הלין במדבר יהודה.

מאת עטייה אלעאסם ויעקב מנור
רבים בקהילה הבדואית למודת הסבל ומצוקת דיור ארוכת שנים, מזדהה ותומך במאבק המתנהל ברחבי הארץ לדיור הוגן לכולם. כאן המקום והזמן להציג בפני הציבור הרחב את האמת לאמיתה על מצבה של הקהילה הבדואית, ואת חזונם של ערבים ויהודים לעתיד שוויוני ומשתף לכל תושבי הנגב והארץ בכלל.

מאת גדעון ספירו
סילוקו של רודן מכס השלטון ממלאת כל שוחר זכויות אדם סיפוק רב. הסיפוק עולה על גדותיו אם על חורבות הרודנות עולה משטר דמוקרטי, והסיפוק הוא קצר ימים אם הרודנות מתחלפת בעריצות חדשה.

ביום שני לפנות בוקר, ממש עם צאת עיד אלפיטר, העירו אותי תושבי אלעראקיב בדאגה: "כוחות המשטרה נמצאים כבר בפתח הכפר". הרמתי את ראשי, ומבין קרני השמש הראשונות נגלו לעיני כ-100 כלי רכב שפרצו לכפר כשלצידם מאות שוטרים ואנשי יס"ם, שורות-שורות.