מאת אבשלום קווה

ההיסטוריון המנוח, יהושע פראוור כתב, שאמנם כתר ירושלים בו זכה פרידריך השני היה "תואר רב תהילה, אך לא רב תועלת". אך הוא עולה לאין ערוך על מרבית ראשי העיר בעידן הציוני המתפורר.

מאת גדעון ספירו
ממשלת ישראל אומרת "לא עוד", אבל איננה מתכוונת למיגור הגזענות, שהרי ישראל היא כיום המדינה הגזענית ביותר בגלובוס; כוונתה לא עוד גזענות כנגד יהודים. אבל הגויים יכולים להשמיד איש את רעהו בסיוע חימוש ישראלי.

מאת אילנה הירסטון-לוטן
מנהיגים-מפלצות במדינות כמו הפיליפינים לא מפחידים כמו הרעיון שטראמפ יהיה נשיא ארה״ב, שבהינף אצבע יכול לחסל את החיים על פני כדור הארץ. השאלה שאנו, ויש לקוות ציבור הבוחרים האמריקאי, צריכים להתמודד עמה היא – איך זה יתכן שלארה״ב יש עדיין יכולת כזו במאה ה-21?

מאת אילנה הירסטון-לוטן
מה שמפחיד אותי זה שגם אם טראמפ יפסיד בבחירות הקרובות, יבוא אחריו ״מודל״ מוצלח יותר עם דעות קיצוניות לא פחות, שרק יראה שפוי. מין נתניהו או בנט בסגנון אמריקאי, המסוגל לשדר שנאה לאחר ובוז לחלש, ובו זמנית להיראות ״ממלכתי״.

מאת אילנה הרסטון- לוטן

שר האוצר כחלון מתלונן על משקיעים שהם "זוללים" את הדירות לזוגות הצעירים, ורק דואגים לעצמם. כנראה שכח שהוא כבר שר ולא בקמפיין בחירות. כשר הוא העלה את מס הרכישה על דירה שנייה ל-10%-8% כדי להפחית את מצוקת הדיור. יאמר לזכותו שבתכנית המקורית התכוון להעלות את מס הרכישה ל-25%.

מאת גדעון ספירו

אתחיל בקביעה שהבחירות האחרונות לא היו דמוקרטיות. השלטון הנבחר, קואליציית החלומות של נתניהו, ימין ודתיים, אינו לגיטימי. שהרי מה אמרו מצביאי הרוב? שמותר להמשיך ולרדות בפלסטינים, לחלל את כבוד האדם שלהם, לרמוס את זכויותיהם הטבעיות וכל זאת מבלי לשאול לדעתם.

מאת איתן קלינסקי

לראש הממשלה עונים האזרחים הערבים שהם בחרו בגאווה ברשימה בראשות איימן עודה, לבני ציפר אני עונה פעם נוספת – אני יהודי ביזרי גאה שבחרתי ברשימה בראשות איימן עודה.

מאת שמואל אמיר

מלחמת הבחירות שעברנו רק מבהירה כמה רחוקים אנו מתודעה שפויה, מהבנה של עצמנו ומהכוח לשנות משהו. אין מנוס מלהכיר בכך שהחברה שלנו חולה מאוד. נקרא למחלה לאומנות, גזענות או ציונות, היא מלוה אותנו בכל אשר נלך. ואולי זו מחלה שאין לה מרפא.

מאת חיים ברעם

מסתבר שפולחן ביבי, "שמכניס לבית הלבן בנאומו בקונגרס בוושינגטון ומראה לברק אובמה מאיפה משתין הדג", לא נחל כישלון חרוץ. מבחינה מדינית היה הנאום מקח טעות מהרגע הראשון.

מאת אדם קלר

במשך ארבעים ושמונה שנה מנהלת מדינת ישראל את המערכת הכפולה הזאת: מצד אחד דמוקרטיה פרלמנטרית רבת מפלגות, שבה בוחרים אזרחי ישראל את הממשלה המושלת בהם ומצד שני דיקטטור צבאי שהוא המושל והמחוקק והשופט והשליט הכל-יכול בחייהם של מיליוני תושבים פלסטינים.

מאת גדעון עשת

שבועות מתכתשים עובדי כימיקלים לישראל עם הנהלת התאגיד על רקע פיטורי עובדים שלדעת ההנהלה נדרשים ל"התייעלות". בית הדין הארצי לעבודה הביא את הניצים להסכמה וכל הפוליטיקאים נעלמו. ונאלמו. בעיקר אנשי השמאל לכאורה, ששכחו להתקומם.