
מאת קלמן אלטמן
עצם יצירת גוש כלכלי אדיר שאינו סוחר בדולרים מהווה מכה אנושה למעמדו המיוחס של הדולר כמטבע הרזרבית בעולם, שעליו התבסס כוחו של ההגמון.
מאת קלמן אלטמן
עצם יצירת גוש כלכלי אדיר שאינו סוחר בדולרים מהווה מכה אנושה למעמדו המיוחס של הדולר כמטבע הרזרבית בעולם, שעליו התבסס כוחו של ההגמון.
מאת חיים ברעם
בינתיים קורבין הוא רק מנהיג האופוזיציה, אבל בחירתו הפכה את השמאל העקבי לא רק ללגיטימי, אלא גם למנהיג שכבות עצומות בציבור.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
אני חולקת על הסל בכך שהוא מבכה על היעדר זעם. יש זעם, רק שלזעם אין שפה. ובהיעדר שפה לא ניתן לנסח בצורה ברורה מהי הבעיה ולא לנסח אסטרטגיית פתרון.
מאת פאולה רובינק
רובינק, לו חי, וודאי היה מבין לליבם של הפליטים שנאלצו להשאיר מאחוריהם את כל היקר להם, ויחד עימם היה חווה בהכרת תודה את יחס האנשים והמדינות שפותחים ליבם ושעריהם.
מאת חיים ברעם
פיתוח אנרגיה גרעינית הוא נושא סבוך ומסוכן שחושף את ישראל לסכנות איומות ולכן, עם ביטולו של רעיון קיר הברזל יש לפתח אסטרטגיות חדשות לגמרי. ישראל חייבת להציע פירוק נשק לא קונבנציונאלי באזור.
מאת עומרי עברון
בעקבות האכזריות שבה מנהיגי אירופה כפו על יוון את תוכנית הצנע הניאו-ליברלית הקיצונית, מתעורר ברחבי העולם מחדש עניין בדיונים סביב הלגיטימיות של חובות של המדינות ריבוניות.
מאת אלי אמינוב
בגבול הצפון החלה ישראל בחימום הגזרה, בד בבד עם הזנת התקשורת שחששה ממהלך כזה, בסיפורי בדים על מזימות ועלילות המתאימות לספרות המתח של תקופת המלחמה הקרה.
מאת ראובן קמינר
במקום העיסוק העקר בוויכוחים לטובת נוסחה זו או אחרת של פתרון הסכסוך, עלינו לראותו כפונקציה של המאבק בוושינגטון ושל תפקיד ישראל שם. הרצון הערכי שלנו להגיע לפתרון הסכסוך "שלנו", מטשטש את ההכרה בעובדה שפתרון הסכסוך כלל אינו עומד על סדר היום.
מאת גדעון ספירו
נורי אלעוקבי הוא חברי. עשרות שנים הוא נאבק לחזור לאלעראקיב שם נולד. הוא מקפיד כל השנים להיעזר בשיטות לא אלימות. מאבקו האציל לא הציל אותו מאלימות המשטרה.
מאת קלמן אלטמן
הפתרון היחידי, לגבי הבנקאים בארה"ב, הוא חיסול רוסיה (וסין בהמשך) באמצעים כלכליים או צבאיים (אם כי האופציה השנייה עלולה להיות יקרה מאד ומסוכנת – נחזור לזה בהמשך).
מאת עודד גולדרייך
הפוליטיקה הניאו-ליברלית היא פרויקט קוהרנטי שמהותו שיקום כוחו של ההון ביחסי הכוחות בין ההון למעמד העובדים. ראוי לקבוע את גבולות התקופה הזאת מתוך הפרספקטיבה של השינוי ביחסי הכוחות בין ההון למעמד העובדים.