מאת אפרים דוידי

בכיר בבית הלבן מסר לעיתונות הכלכלית כי לא ברור אם ארגון הסחר יוכל להמשיך בפעילותו כשסין, שהפכה בשנתיים האחרונות לכלכלה השנייה בגודלה בעולם, "אינה מסכימה לחלוק עם שאר המדינות החברות את היעד של מעבר למערכת מבוססת כלכלת שוק".

מאת אלי אמינוב

בשל הגיבוי אמריקני הגלוי והברור, נתניהו עשוי בתקופה הקרובה לדחוף בדרך זו או אחרת את האזור למלחמה חדשה, שאיש לא יוכל לנחש את סופה, דבר שבהחלט יפריע להליכים הפליליים נגדו.

מאת אבשלום קווה

החלטת הנציב הצהוב העליון מגבעת הקפיטול בוושינגטון די.סי. להכיר בירושלים כבירת החוליגנית, המכונה מדינת ישראל, הובילה את כותב שורות אלו לאחת הפרשות ההיסטוריות המרתקות שפקדה את אומת "אתה בחרתנו".

מאת חיים ברעם

"ההכרה" בירושלים כבירת ישראל היא כישלון קולוסאלי, החוזר לוושינגטון כמו בומרנג. נשיא אמריקאי אינו יכול להרשות לעצמו להתבטא בזירה הבינלאומית כאילו היה חבר קיצוני במיוחד במרכז הליכוד.

מאת חיים ברעם

בערב בטלוויזיה ראינו את טראמפ שהוא מעין כורש לעניים, מפוטם ומרוצה בעצמו כרגיל ונתניהו היה פתטי. שני אישים לאומנים וחסרי אחריות, ניסו להאציל לגיטימציה על דיכויו של עם שלם.

מאת חיים ברעם

חבר ותיק שלי, עיתונאי יהודי מבוסטון, טלפן אלי השבוע והביע חששות כבדים בקשר לברית של ממשלת נתניהו עם הממשל של טראמפ. לדעתו, הנשיא מגובה על ידי אנטישמים, ולא יהסס להקריב את ישראל למען אינטרסים אמיתיים או מדומים של הימין האמריקאי.

מאת גדעון ספירו

ראוי לחזור ולשנן כמה מושגי יסוד: לא כל ליברל הוא איש שמאל. לא כל מי שמשתמש בטרמינולוגיה סוציאליסטית הוא איש שמאל. כך גם לא כל מי שמשמיע ססמאות דמוקרטיות הוא ליברל ודמוקרט.

מאת שם חיים ברעם

השנה העברית המקוללת הזאת עומדת לחלוף לה מן העולם ואין לנו שום סיבה לחשוב שבעתיד יהיה יותר גרוע. קיים סיכוי גדול שבמהלכה יודחו או יתפטרו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. עצם הסתלקותם תבטיח לעולם ששינויים עשויים להיות גם לטובה.

מאת חיים ברעם
נכזבה תוחלתו של בנימין נתניהו שטראמפ יידבר כמו חבר מתלהם במיוחד של מרכז הליכוד; נכזבה תוחלתם של אנשי המרכז הלאומני שהנשיא יקשקש על פשרה טריטוריאלית ויגמד את קומתו של ראש הממשלה. האיש המוזר הזה השאיר מסך עשן.

מאת חיים ברעם
נתניהו מסרב להבין שגרמניה ובריטניה יותר חשובות לטראמפ מאשר ישראל. עברו הימים שהבית הלבן הכתיב למדינות אירופה את מדיניות החוץ שלהן. דווקא בנושא ירושלים היה תיאום בין כל מדינות המערב ודעה משותפת שאסור לתת יד לסיפוח משעבד של הערבים במזרח העיר.