מאת אפרים דוידי
הפרשנים עוקבים באובססיביות אחר התפניות במדיניות החוץ האמריקאית ועסוקים בשאלה האם הכרזותיו של הנשיא דונלד טראמפ תואמות את מה שנאמר על ידו במהלך מערכת הבחירות. אבל "דוקטרינת טראמפ" במעשים ברורה למדי: מה שלא הולך בכוח – הולך ביותר כוח.

מאת גדעון ספירו
הפוליטיקה מזמנת לעיתים בריתות ושיתופי פעולה מוזרים ומפתיעים ביותר, בין מי שאמורים להיות אויבים בנפש. בעלי מיכל האמוניה הצליחו לשטות במנהלי המאבק לסגירתו ויישמו בסיוע השלטונות את הכלל הקפיטליסטי הקלאסי, שרווחים עדיפים על חיי אדם. עד שבא נסראללה ושינה את כללי המשחק.

מאת חיים ברעם
כמעט בכל מערכת בחירות בארצות הברית מאיים עלינו מועמד הצמא לכסף יהודי ולתקשורת אוהדת בחוגים פרו ציונים, בהעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. ההבטחה הזאת נשארת פיסת ניר ריקה, וטוב שכך. תושבי עירנו לא ירוויחו דבר משגרירות אמריקאית ברחוב אגרון.

אילנה הירסטון-לוטן
לא נותר אלא לאחל לנו ש-2017 תהיה יציבה ועד כמה שפחות דכאנית. אולי אפילו כאן – בישראל-פלסטין, נעדיף שלום על פני מלחמת גוג ומגוג אותה מחרחר השגריר החדש שמינה טראמפ. ובעיקר שלא ישתלט הייאוש. כמו בשיר של ג׳ורג׳ מייקל ז״ל you gotta have faith!

מאת חיים ברעם
הליכוד ניצח שוב, הפעם בבחירות לנשיאות במעצמת העל היחידה בעולם, ומבאסטת ירקות אחת בקע קול ירושלמי קלאסי שקרא לעברי: "חיים, מה תעשו עכשיו". אחרי שנים כה רבות עם בנימין נתניהו אני מחוסן לגמרי מפני הטחות כאלה, מה גם שהאיש חייך אלי בחיבה גלויה.

מאת גדעון ספירו

יש סמליות בעובדה שבסמיכות תאריכים זכו שני מואשמים באונס לכבוד מלכים. רחבעם זאבי בישראל ודונלד טראמפ בארה"ב. שני אנשים שהצטיינו בהשפלה, ביזוי ותקיפת נשים.

מאת דב חנין
טראמפ ניצח לא בזכות המיעוט הגזעני, אלא בזכות הרוב הכועס. הוא נבחר באותה מדינה שפעמיים בחרה נשיא שחור ברוב גדול. הסוקרים והפרשנים לא הצליחו לראות את עוצמת הכעס והתסכול, בארה"ב אבל לא רק בה. מתוך המערכת קשה לראות שהכעס עליה הוא לא רק מובן, הוא גם מוצדק.

מאת קלמן אלטמן
אין בכוונתי לערוך השוואות בין טרמפ וקלינטון, אלא בנושא אחד בלבד: מה היחס של כל אחד לנושא של מכה גרעינית ראשונה של ארה"ב נגד רוסיה, ולאפשרות של מלחמת עולם גרעינית?

מאת אילנה הירסטון-לוטן
מה שמפחיד אותי זה שגם אם טראמפ יפסיד בבחירות הקרובות, יבוא אחריו ״מודל״ מוצלח יותר עם דעות קיצוניות לא פחות, שרק יראה שפוי. מין נתניהו או בנט בסגנון אמריקאי, המסוגל לשדר שנאה לאחר ובוז לחלש, ובו זמנית להיראות ״ממלכתי״.

מאת ראובן קמינר
טראמפ מבקש למשוך אליו את 'עמך' והמוני אמריקאים שמשוכנעים שוושינגטון מתנכרת במשך שנים לזכויותיהם. קלינטון פונה לאליטות שונות ומתיימרת לייצג את ה'מיעוטים'. שניהם מסוכנים לדמוקרטיה.

ריאיון עם נועם חומסקי
מה שבולט במערכת הבחירות המקדימות בארה"ב היא ההתנגדות העממית לתכניות הניאו-ליברליות של הדור הקודם ושחיקת הדמוקרטיה, כפועל יוצא מאותן התכניות. הממסד תחת מתקפה בשתי המפלגות הגדולות, ובצדק.