מאת אבשלום קווה
הכהן הגדול, שוקי פיצמאייר, נכנס הבוקר לדירת החדר שלי, לדביר שבבית המקדש בדיוק כשישבתי על הסיר. הוא הודיע שעלי ללכת חיש קל למשרד הפנים כדי להסדיר את עניין ריבוי השמות שלי. "במאגר הביומטרי הם לא מוצאים את הידיים ואת הרגליים. יהווה'לה," אמר בקולו המנוזל, "ידעת שיש לך שבעים שמות? "רק שבעים?" עניתי

מאת חיים ברעם
באחד משיטוטיי הרבים באינטרנט גיליתי התכתבות ערה ומרתקת אודות נושא חביב עלי במיוחד: טיבם של אוהדי הכדורגל בכלל, וההבדלים בין אוהדי ברצלונה וריאל מדריד בפרט. ניטש שם ויכוח מר, ספק תיאולוגי ספק פוליטי, שעניינו זיקתם של האוהדים בספרד לדת ולשאלת קיומו של אלוהים.

הכומר האמריקאי טרי ג'ונס שזכה לפרסום עולמי בעקבות קריאתו לשרוף ספרי קוראן ב-11 בספטמבר, יום הזיכרון לפיגוע הטרור במגדלי התאומים בניו יורק, כמעט והצליח להבעיר את העולם. ברגע האחרון הוא הודיע כי לא יקיים את טקסי השריפה, מאחר ומטרתו להציג את הצד האלים באיסלם הושגה. אין ספק, יש באיסלם פינות אפלות ואלימות. מה שהכומר הזה שכח לספר לנו שאלימות וחוסר סובלנות קיימים בכל הדתות, והוא הדוגמה הטובה ביותר, שהרי שריפת ספרים היא ביטוי לאלימות, לקנאות.