מאת גדעון ספירו
הענקת פרס ישראל למתנחל דוד בארי, ממובילי הטרנספר של פלסטינים מסילואן, הוא זיהום הפרס בגזענות ואפרטהייד, והוא מבטא נאמנה 50 שנות כיבוש. הענקת הפרס לבארי אסור שתעבור ללא תגובה של מתנגדי הכיבוש.

מאת חיים ברעם
בעיתון "הארץ" מתנהל עתה ויכוח בין שני כותבים טובים, רוגל אלפר ומנחם בן, על אודות קיומו או אי-קיומו של אלוהים. בניגוד לציפיותיי לא מצאתי בו תובנות חדשות. שני הכותבים חזרו על עמדות לעוסות מימי הביניים, ועל טענות סרק לשוניות.

מאת פואד סלימאן
חופש דת זה ערך חשוב בכל מדינה דמוקרטית, כחלק בלתי נפרד מזכויות האדם, האדם רשאי לבחור לעצמו אמונה. בואו נקווה שהמדינה היהודית תפגין יותר רגישות לנושא זה. ושכולנו כמו דודה אולגה נאריך ימים ונחיה שמחים.

מאת גדעון ספירו
אלוהים הוא אחד ההמצאות המתוחכמות ביותר שיצרו מספר בני אדם, בעלי חוש הומור מקברי. מאז שיצרו אותו, הצליחו לשטוף את האנושות באגדה על כוחו הבלתי מוגבל, על היותו יוצר היקום ובורא בני האדם.

מאת אבי קליין
המהפכה המינית, התחילה דווקא במדינות סקנדינביה, ולא בארה"ב. בשנת 1960, טען נשיא ארה"ב דווייט אייזנהאואר בלעג, ששבדיה היא מדינה, שהתכונות שמאפיינות אותה הם הסוציאליזם, ההתאבדויות, החטא והעירום. המדינות הסקנדינביות היוו מודל לפתיחות מינית, אותו שאפו הפמיניסטיות האמריקניות לחקות.

מאת חיים ברעם
מאז שנטבע הפסוק "על קמצא ובר-קמצא חרבה ירושלים" לא הפסיק קמצא לחגוג. שמו המוזר נחרת בתולדות העיר, והוא האמין שבדורות הבאים יימצאו כאלה שידברו בזכותו. קרובו בר-קמצא כבר מת מזמן, ורק מעטים מאוד התגעגעו אליו.

מאת חסיב שחאדה
להלן מביא אני סיפור שהופיע בספר ההיסטוריה הידוע, פרי עטו של אבּוּ אַל-פַתְח אבּן אבּי אַלְ-חַסַן הדנפי השומרוני, אשר הועלה על הכתב באמצע המאה הי"ד בערבית, על פי בקשתו של הכהן הגדול, הרבן פינחס, בשנת 1352. כרוניקה זו – ראשיתהּ באדם וסופהּ בנביא מוחמד.

מאת מירה ברק

החיבור בין הישות המדינית הישראלית המודרנית לבין העם היהודי הקדום הוא חיבור ייחודי. לכן עלינו למצוא פיתרון מקורי. ותהיה לנו תקווה חדשה, מודרנית, דמוקרטית, סובלנית, נאורה ויהודית-רחומה.

מאת חיים ברעם

בקצה אולם התפילה של הקרלינאים ישב תמיד איש, שנראה זקן מאוד בזכות זקנו הלבן העבות והקמטים הרבים על פניו. הוא לא היה רב ולא גבאי, אלא רק מתפלל מן השורה, אבל הצטייר בעינינו כדמות של קדוש.

מאת חיים ברעם
מרגיז אותי שאנשים שגדלו בעירנו מתייחסים אליה עתה כאילו הייתה עיירה מלאה בפונדמנטליסטים אי שם באלבאמה. ההתכחשות לירושלים היא ביטוי של מחיקת עברם של המהגרים לתל-אביב. "קר שם אצלכם", הם אומרים, וזה מרגיז.

מאת חסיב שחאדה
ברשימה זו נעשה ניסיון לשפוך אור על כתב-יד שומרוני ערבי חדש ובלתי ידוע, העוסק בהבדלים בין היהודים והשומרונים. המניע לכתיבת כתב-היד הוא לספּק מענה על שאלות בנושא האמונה והמנהגים של בני ישראל השומרונים ושאלת הפירוד שהתרחש בינם לבין היהודים.