מאת בנימין גונן
גישתנו לשאלה הלאומית, לעומת זאת, היא מעמדית; אנו רואים את שורש הבעיה באנטגוניזם בין מעמדות, ולא בין לאומים. הן ליהודים, הן לערבים יש אויבים, אך הם אינם מוגדרים על פי הלאום. האויב הוא מעמדי, ומסוכן לשני העמים כאחד, שכן ההמונים בני שני העמים סובלים ממנו.

מאת יובל הלפרין
משה גבזה החל משחר נעוריו לעסוק בפעילות פוליטית. המאמרים בספרו "סימני דרך" עוסקים בנושאים שונים ומגוונים, אך מתלכדים יחד לתפיסת עולם כוללת ומגובשת, של אדם שהמאבק לצדק ולשלום הוא דרכו, והמרקסיזם לניניזם נר לרגליו.

מאת ראובן קמינר
כשסיכם אנגלס את הדיון באמרה "כל מה שהוא ממשי הוא תבוני וכל מה שהוא תבוני הוא ממשי", היה ברור מעל לכל ספק שהוא מצדד במפורש בפירוש המהפכני של המשפט המפורסם של הגל. ודבריו אלה הינם חלק של נכסי צאן הברזל של המחשבה המהפכנית.

מיכה רחמן עונה לראובן קמינר
אינני מסכים לקביעתו של קמינר שהסוציאל דמוקרטיה (כולה, כמכלול) לא הציבה מעולם אלטרנטיבה לקפיטליזם. מסקנה זו נובעת מעצם הגדרת ההישג. ובעצם זוהי מסקנה שלא דורשת כלל דיון במציאות. ההישג הוא מיגור הקפיטליזם, כי זוהי ההגדרה האידיאולוגית.