מאת חיים ברעם
האם מדובר כאן בתסמונת שלמה ומוכרת? אולי. כמעט כל ישראלי שמצליח בחוץ לארץ נתקל בקיתונות של לעג ובמגמה של המעטת דמותו. קצת נדיבות וחיבה לבני ארצנו לא תזיק לנו.

מאת נתן רון

'אוטופיה' נועדה להיות תמונת ראי של ממשל מדיני מעוות. ואכן, דזידריוס אראסמוס, ידיד נפש למור ומי שפיקח על ההוצאה של 'אוטופיה' לאור, ציין באחד ממכתביו כי המחבר התכוון להסביר "'מה הן הסיבות לתחלואי המדינה, כשהדוגמה האנגלית היא לנגד עיניו".

מאת גדעון ספירו
המדור "סמרטוט אדום" יצא לחופשה לזמן מה בגלל היותי עסוק בהוצאת ספרי הראשון "מכתבים לשופטים ולבעלי שררה" שהשקתו הייתה ברוב עם והדר במשרדי קרן רוזה לוקסמבורג ב-1 במאי השנה.

מאת חיים ברעם
אני שופך דמעות על אנשים שנגעו ללבי ומתו בטרם עת, מבלי לבקש רשות מאף אחד. כיוון שאינני מבקר ספרותי, אוכל לסכם רק את התרשמותי האינטלקטואלית ואת ההתרגשות מקריאת ספריו.

מאת חיים ברעם
אין לנו סיבה להילחם נגד עצם קיומה של תעשיית ספרים דיגיטאליים. כוחות מתקדמים בעם חייבים לאלץ את הממשלה להוריד מחירים, לסבסד סופרים, לממן הוצאות ספרים עצמאיות ובלתי תלויות, ולראות בכל הספרים (לפחות בשפה העברית) משום אוצר תרבותי לאומי שאסור לגעת בו לרעה.

מאת זהייה קונדוס
הסיפורים כאן אינם שונים מהסיפור הקלסי שמנסה לשרטט את יחסי הגומלין בין כוח ומוסר. בתנאים מסויימים של ההיסטוריה של האנושות הקולקטיב מאבד את צלמו המוסרי ולא מתיר ליחידים בתוכו אף את האפשרות להצליח לשמור על שפיותם כאשר עצם יכולתם לתיעוד נחבלת.

מאת איתן קלינסקי
עין חרוד, שגם היא חצובה בחיק של פנינת נוף מבטאת את כמיהתו של עמוס קינן לישראל אחרת, ישראל של צדק חברתי, ישראל שוויונית, ישראל צבועה בצבעי הנוף של עמוס הנוקד מתקוע, ישראל הומניסטית, בה ההון האנושי העובד והיוצר הוא גולת הכותרת של בנינה הלאומי והאזרחי.