מאת הדס טל

קוראים לי הדס טל, אני בת 18. זה עתה סיימתי תיכון, ובתאריך הגיוס שלי, ה-7 באוגוסט, אני מתכוונת לסרב להתגייס. כתוצאה מכך כנראה אכנס לכלא לתקופה ארוכה.

מאת גדעון ספירו
הפוליטיקה מזמנת לעיתים בריתות ושיתופי פעולה מוזרים ומפתיעים ביותר, בין מי שאמורים להיות אויבים בנפש. בעלי מיכל האמוניה הצליחו לשטות במנהלי המאבק לסגירתו ויישמו בסיוע השלטונות את הכלל הקפיטליסטי הקלאסי, שרווחים עדיפים על חיי אדם. עד שבא נסראללה ושינה את כללי המשחק.

מאת עתליה בן אבא
הצבא הוא הכלי של הממשלה ליצירת ולשימור הדיכוי, הנישול ומניעת זכויות היסוד, ולכן כדי לשנות את המצב אני לא יכולה לשתף פעולה עם הצבא. המדיניות הגזענית, האלימה והמפלה של ממשלת ישראל יוצרת מציאות בה הפלסטינים נדחקים לפינה. התעלמות מכך היא מסוכנת בגלל שהיא משאירה אותנו עיוורים לפתרון היחידי – שלום.

מאת תאיר קמינר
אני מתאמצת לא להיכנע לכעס ולזכור שגם המפקדות פה הן קורבנות. הצבא הוא זה שמעמיד אותן בתפקיד שכדי לשרוד אותו הן צריכות לא להסתכל לנו בעיניים, שלא נזכור שעומדות מולנו בנות בגילנו.

מאת תאיר קמינר
כאן, בתא בכלא, קיבלתי המון תגובות שונות ומשונות וניהלתי המון שיחות עומק. בכל "סקירה" (שיעור) שבה אני נמצאת יש לי הזדמנות להביא זוויות חדשות ולהשמיע את הקול שבדרך כלל לא נשמע. כמובן, במקום מגוון כמו כלא 6 התגובות לדברים שאני אומרת היו גם הן מגוונות.

מאת תאיר קמינר
להתייצב בבקו"ם, בפעם החמישית, להצהיר על סירובי להתגייס בידיעה ששוב אשלח לכלא. נשמע משביז, נכון? אז דווקא הפעם פחות. הסיבה היא שהפעם לא התייצבתי לבדי. הפעם התייצבנו לא אחת, אלא שתיים. התייצבנו יחד!

מאת תאיר קמינר
מהות הסרוב היא להגיד אנחנו לא חריגות. המערכת היא החריגה. השיטה, היא לא חוקית, המדיניות המתמשכת של הכיבוש "הזמני" היא לא מקובלת. אבל אנחנו, אנחנו בסך הכל בנות אדם, אזרחיות נורמליות שלא מוכנות להישאר אדישות.

מאת תאיר קמינר
אתה לא מכיר אותי, אבל אני מרגישה שאנחנו ממש קרובים. במשך 20 הימים האחרונים לבשתי את החולצה שלך. זו שהיתה שלך לפחות, כששירתת בצבא האמריקאי. תבין, אני יושבת בכלא הצבאי של הצבא הישראלי. והמדים שלנו, מדי האסירים בכלא הצבאי, נתרמו על ידי המדינה שלך למדינה שלי.

מאת תאיר קמינר
ברגע שהיא סיימה להקריא את הכתבות, אחת הבנות פנתה אלי: תאיר, אפשר לשאול אותך שאלה?. בוודאי, אמרתי. מכאן ואילך הסקירה הפכה להיות פחות או יותר בנושא הסירוב שלי, והקשר שלו לאקטואליה.

מאת תאיר קמינר
שבע בבוקר. הפסקה. "למה את כאן?", "סירבתי להתגייס לצה"ל". לא כולן מאוד אוהדות לרעיון, אבל מצאנו מחנות משותפים. כל הבנות כאן שונאות את המדינה והצבא.

מאת גדעון ספירו
אילנה דיין, עורכת ומגישת התוכנית, כשלה פעמיים, מקצועית וערכית. היא התערטלה מהעקרונות היפים שנכללו בדבריה בעת שקיבלה מספר ימים קודם למשדר את פרס סוקולוב לעיתונות.