מאת איתן קלינסקי
חשוב לי לכתוב "תודה רבה לך גדעון לוי", אך אני חושש שכחברה הפקרנו אותו. עברנו לסדר היום, כשראינו השתלטות בריונות בשידור חי בערוץ 2 –  "דמוקרטיה כן, אבל לא נגד מדינת ישראל" –  כשגבר אלים מנע מגדעון לוי להשמיע את דבריו. וזאת בשם הדמוקרטיה.

מאת חיים ברעם
האירוניה הגדולה נעוצה ביחס כלפינו, אנשי השמאל והשלום. הטרוניה נגדנו, איך אנחנו מעיזים להפגין נגד הממשלה כאשר חיילים נהרגים, היא עלבון יותר גדול מאשר ההטחה שאנחנו "בוגדים". החיילים נהרגים ונפצעים במלחמה שביקשנו למנוע במחיר מדיני, שאותו ממילא נשלם בעתיד.

מאת גדעון ספירו
באשר למבצע "צוק איתן" המטרות המוצהרות, כמו הפסקת הירי על ישראל, נראות בעיני לפחות סבירות. גם לחמאס מספר דרישות הנראות בעיניי סבירות. מה שמפריע לי, הוא דרכי המימוש. במקום להקיז איש את דם רעהו, שזה סוג של הידברות, מוטב היה לשבת סביב שולחן המו"מ.

‏מאת שמואל אמיר
מהי מלחמה קולוניאלית? היא מלחמה של חלשים נגד חזקים, של מדוכאים נואשים נגד אדוניהם, של מושפלים נגד משפילים, של כבושים נגד הכובשים, ומה שחשוב אולי מכל בידי המדוכאים נשק נחות כנגד נשק משוכלל.

מאת מוחמד אבו חרב
מוחמד אחמד חוסיין אבו חרב, בן 32, נשוי ואב לשניים, הוא פועל ותושב דיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה. את עדותו גבה תחקירן בצלם ברמאללה, איאד חדאד, באמצעות הטלפון, ב-13 ביולי.

מאת אלי אמינוב
במקום לנצל את ההסכם כמנוף לאפשרות לנהל משא ומתן עם ממשלה מאוחדת המכירה בקיומה, פנתה ישראל  כמנהגה למלחמה נוספת. עוד פרק במלחמה המתמדת, שמטרתה להמשיך להעביר את פלסטין ההיסטורית לידי הציונות ולהפטר מאוכלוסיית הילידים "המיותרת".

מאת בילאל אל-אסטל
ישבנו יחד וצפינו במחצית הראשונה של המשחק. שתינו קפה ותה והאווירה הייתה רגועה. לא שמענו מטוסים באזור. פתאום היה פיצוץ גדול. כשהבנתי מה קורה, מצאתי את עצמי קבור תחת העפר והחול.

מאת איתן קלינסקי
מח"ט גבעתי דואג לשלב את ה' אלוהי ישראל במערכה: "ה' אֱלוֹהֵי יִשְׁרָאֵל, אָנוּ נִלְחָמִים כְּנֶגֶד הָאוֹיֵב הַמְּנָאֵץ שִׁמְּךָ". גם מח"ט בחמאס משלב את אללה וקורא להלחם נגד אויב המנאץ את שמו.

מאת מוחמד חמד
הייתי בהלם. השכנים החזיקו אותי כי לא הייתי מסוגל לעמוד. הרגשתי שאני מתעלף מהזוועה. הטיל נפל על המשפחה שלי בלי שום אזהרה. אני מניח שרצו לפגוע בעבד אל-חאפז, אבל במה אשמים שאר בני המשפחה? למה הרגו משפחה שלמה?

אילנה הרסטון-לוטן
אז הפלסטינים ואנחנו, עם מחזור האלימות האינסופי, כבר לא מעניינים אף אחד.  אבל האמת היא, שתמיד ידענו שלא האמריקאים, הבריטים, או הרוסים, וגם לא ערב הסעודית, הקוורטט או האו״ם, יפתרו לנו בעיות הקיום.

מאת גדעון ספירו
זו שעתם של הימין המתלהם הנוקם ותמונת הראי שלו החמאס הרצחני.  שעת הגופות, פולחן המוות. זה האלמנט הממלא אותם באדרנלין. אני שומע את פתרונות מומחי הממסד הממלאים כפטריות לאחר הגשם את אולפני הטלוויזיה השונים ומתחרים ביניהם מי יקיז יותר דם.