מאת עמוס גבירץ
משלת ישראל במקום לפנות מייד את השודדים מהמאחז ולהעמידם לדין על מעשיהם, הציעה להם פיצויי ענק ומקום חלופי, כך מעשה הפשע של הקמת התנחלות בשטחים הכבושים יהיה משותף לה ולשודדים!
מאת עמוס גבירץ
משלת ישראל במקום לפנות מייד את השודדים מהמאחז ולהעמידם לדין על מעשיהם, הציעה להם פיצויי ענק ומקום חלופי, כך מעשה הפשע של הקמת התנחלות בשטחים הכבושים יהיה משותף לה ולשודדים!
מאת הדס טל
קוראים לי הדס טל, אני בת 18. זה עתה סיימתי תיכון, ובתאריך הגיוס שלי, ה-7 באוגוסט, אני מתכוונת לסרב להתגייס. כתוצאה מכך כנראה אכנס לכלא לתקופה ארוכה.
מאת איתן קלינסקי
רשימה זו אינה ביקורת ספרותית, אלא לחיצת יד חמה לאיש רוח השוחה בשיריו ב"הילד הזר" נגד זרם עכור, ששוטף את החברה הישראלית, המכורה למדיניות הכיבוש והשליטה על חייו של העם הפלשתיני.
מאת אילן שדה
המושג "מרחב קיום" היה מקובל מאוד לתקופה הקולוניאלית שבה מעצמות כבשו ארצות ועמים ושיעבדו את שטחיהם ואת רכושם. הוא אף מזכיר את המושג "מרחב מחיה", שהיה מרכיב חשוב באידאולוגיה הנאצית
מאת: איתן קלינסקי
בין המחויבות של עמוס עוז בספרון האחרון שהוציא ובין המחויבות של עינת ויצמן בהצגה שמנעו ממנה להעלות בפסטיבל עכו, אני מבכר את המחויבות והמגויסות של האומנית והיוצרת עינת ויצמן.
מאת גדעון ספירו
ב-23 במארס 1986 שלחתי מכתב על פרשת התעללות של כוחות הכיבוש בילד פלסטיני. תגובתו של עמוס עוז הולידה התכתבות בינינו. לאחרונה קראתי שוב את התכתובת, ועל אף שעברו 31 שנים, הדברים רלוונטיים כאילו נכתבו היום.
מאת עסאם מח'ול
אל מול כל אלה שדוחקים את המוני העם הפלסטיני ואת כוחות השלום והדמוקרטיה בישראל אל מחוץ למשוואה, הרחק ממעגל ההשפעה וההתנגדות לכיבוש המתמשך – אל מול כל אלה, כל אחד מאתנו צריך להפוך את שנת החמישים לכיבוש לשנת גיוס.
מאת מוניר קאדוס
בשישי האחרון, לקראת ארבע בבוקר, התעוררתי מטלפון שבו הודיעו לי ששרפו טרקטור בכניסה לכפר שלי וריססו כתובות, כנראה בתגובה להפגנה הסוערת בחווארה ביום לפני, בה נהרג מפגין פלסטיני מירי של מתנחל שטען שחשש לחייו.
מאת גדעון ספירו
מדובר בביקור של סוחר נשק אצל עמיתיו, שהצליח לסגור עסקת נשק בערב הסעודית, למעלה מ- 100 מיליארד דולר. נשאלת השאלה, מה הסעודים יעשו עם כל כלי המשחק הדיגיטליים הללו?
מאת ישראל פוטרמן
משבר ההנהגה בשמאל הציוני הוא משבר הדרך, נגמר להם הסוס. כבר לא ניתן לשחק ציונות וליברליזם, את "היהודית והדמוקרטית", את "טוהר הנשק", וכו'. נשארנו עם הקולוניאליזם הגס, הכובש והמדכא כלומר עם הציונות הערומה – ימין נטו.
מאת אילנה הירסטון-לוטן
עבורי הסרט הזכיר נשכחות, אך גם עורר אצלי אנלוגיה בין החביון למציאות הגזענית בקרב אמריקאים לבנים לבין החביון למציאות הכיבוש בתודעה הישראלית. וכוונתי איננה לכיבוש השטחים בשנת 67׳, אלא לכיבוש כחלק מההוויה היהודית-עברית-ישראלית.