מאת גדעון עשת
הניסוי נמשך 9 חודשים והממצאים שעליהם מדווח הפרסום די מדהימים. התפוקה של העובדים מהבית היתה גדולה ב – 13% מאשר התפוקה של העובדים מהמשרד. שני שלישים מהגידול בתפוקה נבעו מהשקעת זמן גדולה יותר. השליש הנותר מגידול התפוקה נבע מגידול ב"פריון" – יותר תפוקה לכל דקת שיחה.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
משה ואלוהים שכחו להזכיר במפורש עובדות סיעוד, ובוודאי לא את גברת גלוטן, ולכן כבוד מעלתם שופטי בג״ץ לא הצליחו להכיל בדמיונם האפל את המושגים ״גר בשעריך״ או ״אמתך״ על עובדות זרות מהפיליפינים. כנראה שהסקה דדוקטיבית כבר לא נלמדת בבי"ס למשפטים.
מאת גדעון עשת
אמנם הממשלה ממשיכה להתרשל בכל הקשור לטיפול בענייניה, או ליתר דיוק בעניינינו הכלכליים אבל את החלל ממלאים השבוע מבקר המדינה ונגיד בנק ישראל. המבקר החליט לבדוק את הגירעון הממשלתי שאשתקד תפח והגיע ל-40 מיליארד שקל ותהה האם יש קשר בין הגירעון הזה לבין היצירה המופלאה הקרויה "תקציב דו שנתי".
מאת עפרה ישועה-ליית
תחרות הקיפוח נפרשת במלוא תפארתה. האם מקופחים יותר החילונים האליטיסטים שבניהם ובנותיהם משרתים בצבא (לא פעם במסלולים נחשקים ומתגמלים) או האברכים ותלמידי הישיבה העניים, דור שלישי ליצרני מצוקה?
מאת גדעון עשת
ירידת מחירי הדירות אינה כרוכה בכל מחיר, למעט מי שמושפע מאופטיקה מחירית. כי אם הדירה שלי היום "שווה" מיליון ומחר הדירה תהיה שווה חצי מיליון, אך במחיר של חצי מיליון אפשר לקנות דירה חלופית וזהה, אין לירידת המחיר כל השפעה למעט ההשפעה על רישום במאזני הבנקים למשכנתאות.
מאת אפרים דוידי
כדי שהקרנות יישאו רווחים גדולים יותר נחקק חוק פנסיית חובה, לפיו כל עובד בישראל חייב להיות עמית בקרן פנסיה. חבל שהחוק נחקק רק לאחר הפרטת הקרנות ולאו דווקא כאשר הקרנות היו בבעלות ציבורית. כך מוזרמים מדי חודש מיליארדי שקל נוספים לקרנות המופרטות.
מאת גדעון עשת
כל מי שמתברבר סביב תחרות בחשמל רוצה שהמשק הלאומי ישקיע את המיליארדים האלה בתחנות כוח שרוב הזמן יהיו מובטלות. יש ספקות אם תחרות היא אכן מזור לכל מחלה. אין ספק שבחשמל, בגלל ייחודיות ה"מוצר", זו שטות מוחלטת. ומאוד יקרה.
מאת חיים ברעם
כעיתונאי מקצועי וגם כאיש שנולד וגדל בירושלים, קשה לי לתאר את הנוף שלנו בלי "מעריב". אולי האינטרנט דוחק לפינה את העיתונות הכתובה, אבל לנו קשה להתרגל לעובדה הזאת. ייתכן שהזיכרונות רובצים עלי ודוחים מיום ליום את הרגע, שבו אגיע סוף-סוף למחלקת המנויים של "מעריב" ואפרד מהעיתון לשלום.
מאת אפרים דוידי
אותה שכבה של עובדים שגילתה חריצות יתר במהלך המחאה של השנה שעברה, מתרגמת כעת את הקפיצה בתודעה עם הרצון להילחם על מקום העבודה – על הפרנסה. אלה אותם העובדים שהבינו שהעסקה פוגענית הולכת יד ביד עם פחד והפחדה, פירור בקרב העובדים ותודעה מעמדית נמוכה. לא עוד.
מאת אפרים דוידי
הוויכוח סביב הגזירות המתוכננות, התוספת במע"מ והממשלה שמתעקשת לקחת מאלה שאין להם – כדי לתת למי שיש (והרבה!) – העמיד בצל יוזמה ממשלתית נוספת לא פחות חשובה ואף הרסנית יותר עבור העובדים. זו ההצעה הממשלתית הבאה לשנות את הגדרתן של שעות עבודה ומנוחה.
מאת אריאל ליבמן
רבי יהושע אומר שכשיש שביל באמצע השדה, והשביל רומס את החיטה שצמחה שם, ובכך נגזלת פרנסתו של בעל השדה, דע לך שכשאתה בוחר לדרוך בשביל הזה – למרות שהוא כבר קיים, והחיטה כבר רמוסה – עדיין אתה בגדר ליסטים, שותף לפשע. כי אתה מסכים לגזל, כי אתה עוזר להפוך אותו לנורמה.
