מאת שאדי טאלב
האח של עבד א-רחמן, מוחמד, סיפר לי שרוב ההרוגים היו באחד החדרים וצפו בסדרת הטלוויזיה הסורית "באב אל-חארה". מוחמד סיפר ששתי האחיות, סמר, בת 15, ואחלאם, בת 18, לא נפגעו מהפגז הראשון. הן היו בקומה השנייה והסתכלו מהחלון על תוצאות הפגיעה של הפגז בחצר ואז נהרגו מפגיעת הפגז השני.

מאת ראמי עלי
פתאום, בלי אזהרה, הם פתחו עלינו באש מקלעים מסיבית. הקליעים חדרו לתוך האמבולנס. ניסיתי לסובב את האמבולנס כדי לברוח, אבל כנראה שההגה נפגע מהירי. פתאום הרגשתי כאב חד ברגל והבנתי שנפגעתי מקליע או רסיס. אחר כך השמשה הקדמית נופצה.

מאת חיים ברעם
חייכתי אליו בנעימות אבל הוא הזעיף פנים. "מר ברעם", כך אמר, "אני מקווה שיחטפו אותך אנשי חמאס. אולי אתה חושב שהם יתייחסו אליך כאל אורח כבוד, אבל ההפתעה שמצפה לך תהיה מרה. כך, לפחות אני מקווה". עוד לפני שעיכלתי את המסר העוין הלך לו לדרכו.

מאת יונתן אנסון
לא מדובר כאן רק באוזלת יד פוליטית, חוסר נכונות לבלום. כולם יודעים מה צריך לעשות. יש כאן תהליך עקבי בו כל מי שאינו "משלנו" יהא הוא פלסטיני, מבקש מקלט, או סתם אוהד הפועל תל אביב, הופך להיות השטן בהתגלמותו, וראוי לנו לבחון את הסיבות והנסיבות לתהליך זה.

מאת איתן קלינסקי
יש בלבי זעם על מנהיגי ציבור המטילים פצצת טון של חומר נפץ על ארון הספרים היהודי העשיר. מטילים פצצת טון של ביבי לשון שתוצאתה לשון עברית מובסת, הרס מוחלט של כל מחוזות העושר של תכנים ומוסר בארון הספרים היהודי, כפי שבא לידי ביטוי במונולוג של נהג המונית.

מאת חיים ברעם
כיום מתחלק הימין לשלושה חלקים: תומכי התהליך המדיני עם מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית; תומכים למראית עין, שמבינים שהרשות איננה מסוגלת לספק את הסחורה ושישראל איננה מוכנה להתעמת עם המתנחלים; מתנגדים גלויים של כל התקדמות ושל כל ויתור. מובן שישנן גם תת-קבוצות.

מאת יורם סלבסט
כשתתעשת ממשלת ישראל ותומכיה מן הימין הפוליטי מחלומות הניצחון היא תגלה שכל מה שתשיג אפשר היה להשיג קודם לכן, במדיניות של רוחב לב מסוים ע"י אימוץ ערכים של כבוד האדם וחירותו, כך לגבי תושבי עזה וכך לגבי תושבי הגדה המערבית.

מאת מוחמד אבו מועמר
מה שניות אחרי הפיצוץ התעשתי והבנתי מה קרה. בדקתי את עצמי וראיתי שנפצעתי בפנים ואני מדמם מהלסת. עברתי לבדוק את הילדים שלי ואת יתר בני המשפחה. באותם רגעים הייתה היסטריה גדולה והיה המון בלגאן. קשה לי לתאר את הרגעים אחרי הפיצוץ.

מאת גדעון ספירו
באשר למבצע "צוק איתן" המטרות המוצהרות, כמו הפסקת הירי על ישראל, נראות בעיני לפחות סבירות. גם לחמאס מספר דרישות הנראות בעיניי סבירות. מה שמפריע לי, הוא דרכי המימוש. במקום להקיז איש את דם רעהו, שזה סוג של הידברות, מוטב היה לשבת סביב שולחן המו"מ.

‏מאת שמואל אמיר
מהי מלחמה קולוניאלית? היא מלחמה של חלשים נגד חזקים, של מדוכאים נואשים נגד אדוניהם, של מושפלים נגד משפילים, של כבושים נגד הכובשים, ומה שחשוב אולי מכל בידי המדוכאים נשק נחות כנגד נשק משוכלל.

מאת מוחמד אבו חרב
מוחמד אחמד חוסיין אבו חרב, בן 32, נשוי ואב לשניים, הוא פועל ותושב דיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה. את עדותו גבה תחקירן בצלם ברמאללה, איאד חדאד, באמצעות הטלפון, ב-13 ביולי.