מאת איתן קלינסקי
חברי הכנסת מירי רגב ומאיר שטרית, זכו לטבילת אש קשה כמו רון חולדאי. כי שלושתם שייכים למפלגות, שלא נתנו מעולם את הבכורה להון האנושי העובד, אלא נתנו את כל תשומת הלב להון מיסטר קפיטל. הם לא מנעו מציאות בלתי נסבלת, שרבבות צעירים עובדים בחברות קבלן תמורת שכר עלוב ללא תנאים סוציאליים. וגם אם הם עובדים בשתי משרות האפשרות להגיע לקניית דירה הולכת ומתרחקת.
מאת רועי רז
ברוכים הבאים לקרקס הפרלמנטרי הקרוי "כנסת ישראל". בכניסה ינופפו לשלום איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי, ויוסיפו קריצה בייחוד אם אתם פלסטינים אזרחי ישראל, ויסננו "החוצה מכאן". הם גם מנהלים "קייטנה" לעובדים זרים, רק לפני חודש הם נפשו יחד בבריכת גורדון, וכעת יש שמועות שהם בדרך לגן החיות התנ"כי, כי הזרים שחומי העור כבר רגילים לכלובים.
מאת חיים ברעם
לרוברט יש משפחה בישראל, אבל הוא משתדל לא לקרוא על המדינה בעיתונים ולא לצפות בתוכניות עליה בטלוויזיה. רוברט שומר על כשרות, אבל מקפיד להחרים את תוצרת ההתנחלויות. גם אם אנחנו יודעים הכול על תדמיתה של ישראל, לא קל לחוות את הדברים באורח אישי.
מאת גדעון ספירו
כל מי שסברו כי ישראל נמצאת בשלב של איבוד מעמדה הבינלאומי והיא מדרדרת למעמד של מצורעת, יצטרכו להמתין עוד זמן מה. בפרשת המשט הסכימה יוון בהנהגת המפלגה הסוציאליסטית למלא את תפקיד המוציא לפועל עבור ממשלת ישראל וחסמה את יציאת המשט לעזה. בפרשת המטס הסכימו חברות התעופה הטסות לישראל לסנן את הנוסעים על פי רשימת שמות שסיפקו שרותי הביטחון של ישראל.
מאת דב חנין
מהפכה בתחבורה הציבורית שלנו היא חיונית ודחופה. רק היא תוכל לשחרר אותנו מהתלות הקיצונית ברכב הפרטי שהובילה למשבר תחבורתי – מצוקת חניה, פקקים וזיהום אוויר. אי אפשר עוד גם להמשיך ולהמתין לרכבת תחתית. חייבים לייצר פתרונות מהירים, נוחים וזולים על פני הקרקע באמצעות אוטובוסים.
מאת רועי רז
עשר שנים אחרי שהורה למחוק את סעיף הלאום בתעודות הזהות, החליט שר הפנים אז והיום, אלי ישי, להחזיר את רישומו של הסעיף. לדבריו הוא נענה לבקשת ניצולי שואה שביקשו להופיע כיהודים בתעודת הזהות, ולרחשי העם בדבר הקלות בבדיקות ביטחוניות, אך הפעולה הלכאורה רגישה, לא מצליחה להסתיר את הניצול הציני של הניצולים בידי השר, רשעותה הביטחונית של המדינה, וחשש מאחד – אריה דרעי.
מאת אפרים דוידי
מחאת הקוטג' ברשת החברתית, שמנתה עוד לפני מספר ימים כמה עשרות אנשים בלבד, התעצמה לאחר הפרסום אודותיה – והגיעה לרבבות. רק קול אחד לא נשמע. לא נשמע קולו של האיש העומד בראש התנועה החברתית הגדולה בישראל (יותר מחצי מיליון חברים): קולו של עופר עיני, יו"ר ההסתדרות.
מאת חיים ברעם
לפחות ליום אחד הצלחנו לנשום לרווחה ולהתנער קצת מהאוויר המעופש שהפיקה התקשורת במשך שבוע שלם. השופט הדרום-אפריקאי ריצ'רד גולדסטון, הציוני המוצהר שהוקיע את פשעי המלחמה בעזה, חזר בתשובה וקנה לו שוב את מקומו הקבוע בבתי הכנסת השונים שבהם הוא נוהג לבקר
מאת ג'קי אדרי
הפעיל החברתי ג'קי אדרי עתר בבג"ץ נגד הממשלה ומשרדיה בתביעה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת התנהלותם מול חברת כי"ל ומפעלי ים המלח. תביעתו הסתמכה על דו"ח שחשף כי במשך שנים ארוכות העבירה כי"ל למדינה תמלוגים נמוכים מן הנדרש לפי הזיכיון שבידיה.
מאת אפרים דוידי
נאומו של הנשיא חוסני מוברכ, הלילה (בין שישי לשבת), דומה עד למאוד לנאומיו האחרונים של נשיא תוניסיה, זיין אל-עבדין בן עלי, בדיוק בחמישי-ששי לפני שלושה שבועות. בנאומו האחרון, שעות ספורות לפני שנמלט מארצו מזעם ההמון, "פיטר" בן עלי את ממשלתו והבטיח רפורמות חברתיות ופוליטית מרחיקות לכת
מאת חדוה ישכר
"מעשי התאכזרות", כותבים פיליפ גורביץ' וארול מוריס, "הם סיפור משעמם. שוב ושוב, לילה של גיהנום ועוד לילה של גיהנום, אותה שגרה ישנה חייתית, נואלת ומייגעת: להכריח אנשים לזחול; להכריח אנשים להיאנק, לתלות אנשים מהסורגים; לדחוף אנשים; להכות אנשים; להעמיד אנשים לקפוא במקלחת; להטיח אנשים אל הקיר; להביא אבות כבולים לפני בניהם ובנים לפני אבות"
