מאת איתן קלינסקי
חלפו הימים שב"בר אילן" נשבו הרוחות של הספר "בקש שלום ורדפהו" שכתב פרופ' סימון. לא הייתה, באותם הימים, אווירת לינץ' נגד פרופסור, ראש החוג לתנ"ך, שנתן ביטוי לרעיון הדו-קיום, כרעיון המעוגן במקרא.

מאת חיים ברעם
נִבעה סדק בשיח הלאומני ונשבה רוח חדשה, חובקת-עולם, בקרב הצעירים בארצות הברית. אם אנחנו שואפים באמת לחולל שינוי יסודי בהלכי הרוח הרווחים בחברה, אין מנוס מפגיעה בערכי היסוד של אותה חברה, שנובעים גם מדבקות לא ביקורתית במיתוסים כוזבים.

מאת איתן קלינסקי
מח"ט גבעתי דואג לשלב את ה' אלוהי ישראל במערכה: "ה' אֱלוֹהֵי יִשְׁרָאֵל, אָנוּ נִלְחָמִים כְּנֶגֶד הָאוֹיֵב הַמְּנָאֵץ שִׁמְּךָ". גם מח"ט בחמאס משלב את אללה וקורא להלחם נגד אויב המנאץ את שמו.

מאת גדעון ספירו
זו שעתם של הימין המתלהם הנוקם ותמונת הראי שלו החמאס הרצחני.  שעת הגופות, פולחן המוות. זה האלמנט הממלא אותם באדרנלין. אני שומע את פתרונות מומחי הממסד הממלאים כפטריות לאחר הגשם את אולפני הטלוויזיה השונים ומתחרים ביניהם מי יקיז יותר דם.

מאת נג'מה עלי
זה קרה ברכבת הקלה בירושלים. ישבתי בשקט. צעקות נשמעו והרכבת נתקעה. מאות, אולי אלפים דפקו על החלון של הרכבת. מוות לערבים, צעקו. פחדתי.

מאת חיים ברעם
בעירנו המצב קשה במיוחד אבל גם כאן חייב הציבור האנטי-פשיסטי להתאחד על מצע מינימום: אנשי השמאל החילונים נקראים להפסיק את התעמולה האנטי חרדית הגורפת, לעודד התארגנויות אנטי פשיסטיות מהימין המתון (כמו הקמת בית"ר נורדיה), להגן על התושבים הפלסטינים, כדי להציל את העיר.

מאת איתן קלינסקי
המפגש הכואב עם תלולית עפר, בה נטמנו עלומים נקיים של שלושה נערים מעלה את הקריאות לנקם. ואל מול קריאות אלו אני מגיב כמו המשורר בשנת 1903 – "אָרוּר הָאוֹמֵר: נָקֹם !".

מאת אדם קלר
זה כבר קרה מקודם, לא פעם ולא פעמיים. מאז קמה מדינת ישראל זה קורה במחזוריות קבועה. שוב ושוב הגילוי המפתיע שיש במדינת ישראל אזרחים ערבים, ולאזרחים האלה יש זכות בחירה לכנסת, והם שולחים לכנסת חברי כנסת שייצגו אותם.

מאת חיה נח
לאחר המשמרת באל עראקיב נסעתי עם אריק ל"יער" הקק"ל בניצנה. המקום המה במאות פליטים וברור היה ששלב הפיזור שלהם קרוב. מה שקרה שם אסור היה לו לקרות. מה שקרה שם מציב תמונה עגומה מול הפרצוף שלנו. מה שניבט מהמראה הוא "רד נק" או ניאו נאצי על רבים ממאפייניהם.

מאת אנה שידלו
מדינת ישראל רואה בחיוב את העלייה בהיקף התיירות וההגירה לארץ, אך בו בזמן מפעילה מדיניות של אפליה אתנית כלפי הבאים ארצה. המאמר הזה מציג מספר מקרים של פגיעה באנשים ממוצא פלסטיני.

מאת אדם קלר
בדיוק באותו זמן בו צעדה המחאה השמחה והחיובית ברחובות תל אביב התנהלה מחאה קצת פחות שמחה במתחם המסגדים שבמזרח ירושלים (הר הבית בעברית, חראם א-שריף בערבית), אחת הנקודות הרגישות ביותר באזורנו.