מאת רוחמה מרטון
יום האדמה הפלסטיני-ישראלי מסמל לא רק את האבל על ששת הפלסטינים שנהרגו ביום זה בשנת 1976. ממש לא רק. הוא מסמל את הגזל, האפליה ואת הכוחנות המופנית נגדם מטעם השלטון הציוני. או במלים אחרות את הגזענות היהודית ישראלית שלבשה פנים מוחשיות ומציאותיות החל משנת 1948.
מאת גדעון גיתאי
בדיוק 38 שנה לאחר יום האדמה – שבו רצח ״צבא ההגנה״ שישה אזרחים בסחנין, דיר חנא, וכפר קנא — הגיע הרמטכ"ל-על האמריקאי לביקור בישראל. האם מרטין דמפסי הגיע כדי לחפש ולסכם היכן ינוסה הנשק החדש? ראש הממשלה בנימין נתניהו מציע את איראן. בינתיים שולח הרמטכ"ל בני גנץ חיילים להרוג במחנה ג'נין, וברצועה.
מאת חיים ברעם
זה טבעי שכל הזרמים שאינם תומכים בממשלה הקיימת, מטיחים עלבונות בגברת נתניהו. היא מושכת אש, לעתים קרובות בצדק גמור, ויש עיתונאים שמאמינים ברצינות שבאמצעות שרה ניתן באמת להפיל את בעלה. אבל נתניהו, כמו דוד בן-גוריון בשעתו, ממשיך לשלוט כיוון שהוא מוקף ברסיסי מפלגות.
מאת גדעון ספירו
ייתכן כי כל מה שכתבתי הוא ספקולציה פראית וייתכן כי זו האמת לאמיתה. בעוד חמישים או מאה שנים, כשייפתחו הארכיונים נדע את האמת. אם מי מקוראיי יהיה עוד בחיים, שיעלה על קברי ויספר מה גילו המסמכים.
מאת ציונה שניר
ההתייחסות לכפר נבי סמואל במשך שנים מספקת דוגמה למדיניותה של ישראל. מי שדואג לדמותה של מדינת ישראל אמור לזעוק בקול רם ולדרוש להשיב לתושבי נבי סמואל את חייהם, ובכך להחזיר למדינה את פרצופה המוסרי והאנושי.
אבשלום קווה
אחד הבולטים בקרב השתויים והמרקדים הוא האל הכנעני בעל האמור, על פי המיתולוגיה של השבט, להישלח לכלא בהוראת ים. הוא שיכור לגמרי, מכנסי הג'ינס שלו מחוררים לחלוטין וחולצתו ספוגה זיעה ים-תיכונית. ולתוך החינגה ניקרה במקרה לגמרי אדוני צבאות שחזר משוק רמלה-לוד בו הוא מחזיק באסטה.
מאת רוזין עודה
מאז 1948, הממשלה חיזקה את פעילותיה הגזעניות כלפי הערבים בעכו, ולאחרונה ממקדת את הפעילות בעיר העתיקה, בעקירת האוכלוסייה דרך מניעת שיפוץ או הרחבת בתיהם, מכירת נכסים פרטיים והיסטוריים ליזמים בעלי הון.
מאת יעקב מנור
ועד הכפר הפסלטיני עיזבת אל טביב יזם הקמת מחנה מחאה בן 3 ימים כדי לעורר דעת קהל ותמיכה במאבק שהכפר מנהל נגד שלטונות הכיבוש, מאחר ובמהלך מחצית השנה האחרונה הכפר עומד תחת התנכלויות אלימות של ירי גז ורימוני הלם, חסימות, חיפושים, מעצרים ופגיעה גופנית באחד הצעירים, כמו גם צווי הריסה על רוב בתי הכפר.
מאת עדנה גורני
החשיבה האקו-פמיניסטית (שילוב בין אקולוגיה ופמיניזם) הוסיפה למורכבות בכך שהיא חשפה את יחסי הכוח הקיימים בין תרבות לטבע וגם בין מתיישבים לילידים. חשיבה זו מבקרת את המבנה הדואלי-היררכי שמאפיין את החשיבה המערבית.
מאת סמאח בסול
תושבי הכפר ראמיה מתגוררים באדמתם עוד מלפני הקמת מדינת ישראל. אדמתם הופקעה מהם בשנות ה-70 של המאה שעברה במסגרת התכנית הגזענית ליהוד הגליל – לפנות את הערבים מאדמתם כדי לבנות יישובי אפרטהייד ליהודים. כעת, בעקבות פסק דין חדש מ-2013 המתעלם מהקודם, עומדים התושבים בפני סכנה מתקרבת של הריסת בתיהם ופינוי בכוח.
מאת אלי אמינוב
החלטתו של היועץ המשפטי וינשטיין, לאפשר לממשלה לא להגדיר פעולות חבלה וטרור של כנופיות מתנחלים המכנות עצמן "תג מחיר" כטרור מוסיפה נדבך נוסף לבניין האפרטהייד הישראלי. הכנופיות אינן פועלות בחלל ריק. הן זוכות לגיבוי הן של חלקים מאוכלוסיות המתנחלים והן של חלק מבעלי התפקידים הביטחוניים ומשרתי כוחות אכיפת החוק.
