מאת אלי אמינוב
חרדותיה של ישראל מתהליך "האביב הערבי" הדהדו היטב ב"כנס הרצליה" שהתקיים במרכז הבינתחומי בעיר סמוך לחילופי השלטון בתוניסיה ובמצרים בראשית השנה. הדוברים בכנס על המהפכה במצרים היו תמימי דעים בהערכה, שדמוקרטיה ערבית רק תוביל לתוהו ובוהו וכמובן סכנות לישראל.

מאת פואד סלימאן
גואן גמיל סאפאדי הוא מוסיקאי רוק ערבי שמתגורר בחיפה. בתור מוסיקאי פגשתי אותו בהופעה וראיינתי אותו. אני זוכר מהראיון שהוא היה מקסים, והסכים שהאומנות קשורה בפוליטיקה. אתמול (1/12/12) גואן נעצר בעמאן ע"י משטרת ירדן. זה אחרי שיום לפני הופיע בירדן על במה ושר את שירו "חראם אל קופאר", אשר פירושו "מסכנים הם הכופרים".

מאת נועם חומסקי
יום אחד, וזה חייב להיות בקרוב, העולם יגיב לקריאתו של עו"ד זכויות האדם העזתי המכובד, רג'י סוראני, בזמן שהפצצות נפלו שוב על ראשיהם של אזרחים חסרי הגנה בעזה: "אנו דורשים צדק ואחריות (accountability). אנו חולמים על חיים נורמליים, בחופש וכבוד".

מאת גדעון ספירו
כמה זמן תמשיך ארה"ב של אובמה לחפות על ישראל הקולוניאלית, לספוג את כל שיגיונותיה ולהידחק עקב כך לבידוד בקהילה הבינלאומית? אם אובמה הוא רציני בהצהרותיו על מחויבותו לזכויות אדם, מצופה ממנו כי יתנה את הסיוע הצבאי והכלכלי לישראל בסיום הכיבוש ומשטר האפרטהייד ששורר כיום בשטחים הכבושים.

מאת זיאד מדוח
אנו זקוקים להכרה בינלאומית ורשמית בפלסטין החופשית והעצמאית. אנו זקוקים להחלטות בינלאומיות אמיצות שיחייבו את ישראל להכיר בהסכמי השלום שנחתמו עם הפלסטינים וחשוב מכל: שיאלצו את ישראל להכיר בחוק הבינלאומי. אנו מצדדים בשלום צודק ובר-קיימא. אבל לא יהיה שלום ללא צדק.

מאת גדעון עשת
אילו הרפואה הפרטית והציבורית היו מתחרות זו בזו בתנאים שווים היה רק מעט על מה להלין. במדינה חופשית יש מקום לרפואה פרטית לצד רפואה ציבורית. העניין הוא שאצלנו הרפואה הפרטית היא בתוך הרפואה הציבורית.

מאת חיים ברעם
מערכת הבחירות 2013 איננה אלא משחק, שעשוע לא תמים אבל עם כמה אספקטים מבדרים. אחרי שהאבק הדקיק של המאבקים הקלילים ייעלם, תקום ממשלה חזקה מאוד. למונח "אופוזיציה" יש רק משמעות מפלגתית, אבל לא רעיונית.

מאת חיים ברעם
הפוליטיקה הישראלית הסבוכה (אבל הצפויה עד לכאב) מקנה עתה פירוש חדש לדחיקת הקץ. עכשיו אנחנו עוסקים בפוליטיקאים, בעיתונאים ובאזרחים מן השורה, שמבקשים להתעלם איכשהו מהתהליכים במדינה, באזור ובעולם, כדי לנכס לעצמם ואולי גם לכולנו עוד יממה, עוד שבוע, עוד חודש של הפוגה מהמאבק הקיומי ובעיקר מהספק המקנן בנו לגבי העתיד.

מאת חיים ברעם
כיוון שההכרעה בכל הנושאים החשובים כבר נפלה, נוטים אנשי שמאל להתייחס לבחירות הקרובות במרירות עצובה (אולי גם בהומור), ומתקשים מאוד להסביר לבני 18 עד 35 את הסכנות ממצב הדברים הזה. בני דורי חוו בחירות כאלה בשנת 1981, וגם אז נפלו כל האזהרות על אוזניים ערלות.

מאת הרב אליהו קאופמן
בימים שראש ממשלה לשעבר עדיין נמצא בתהליכי משפט פלילי אך אינטרסנטים פוליטיים רוצים להחזירו לפוליטיקה ובימים שתיקו של שר החוץ ממשיך להיסחב למעלה מעשור הרי שזה יותר מצבוע לטעון כלפי אדם שריצה את עונשו ואת תקופת הצינון שלו שאין מחילה כלפיו. לאריה דרעי מגיעה הזכות לשקם את עברו הפוליטי כמו שלכל אדם אחר היו נותנים לו הזדמנות נוספת.

מאת חיים ברעם
כמו ברק יחימוביץ' החליטה שהשותפות עם המתנחלים עדיפה בעיניה על פני הברית עם הערבים. זוהי טעות מוסרית, רעיונית אבל גם אסטרטגית. המתנחלים יעדיפו תמיד את הימין העקבי על מפלגת העבודה, הקרע עם האזרחים הערבים יישאר בעינו ולכן אין הרבה משמעות לבחירות לכנסת.