מאת גדעון עשת
ביום ראשון האחרון, 26 בינואר, התחיל בדאבוס שבשוויץ מפגש שכותרתו "שוברים את הקיפאון". וזה אופיו של הוויכוח הפוליטי הישראלי: מצד אחד נמצאים אלה שלא מוכנים לוותר על 100% מהשטחים הכבושים ומצד שני עומדים אלה שלא מוכנים לוותר אפילו על 10% מאותם שטחים.
מאת נעמי בנצור
הרחוב הראשי בכפר הקטן, מרכז החיים שלו, משמש גם כמרכז קניות ועסקים לכפרים הסמוכים ולמתנחלים מהסביבה, שמגיעים לקנות כאן מצרכים ושירותים בזול. לאורך הרחוב הצר עובר כביש 55 – עורק תחבורה דו סטרי ומרכזי בגדה לפלסטינים וישראלים כאחד. בהיעדר תמרורים להסדרת התנועה, כלי הרכב נוסעים בו במהירות גבוהה מאוד.
מאת נריה ביאלה
לפני יומיים גמרתי לקרוא את הספר "The General's Son – Journey of an Israeli in Palestine" של מיקו פלד, צעיר בניו של האלוף מתי פלד ז"ל (1923-1995). הספר מתאר את התהפכות הלב ההדרגתית גם של הבן גם של האב, כל אחד בנפרד.
מאת גדעון ספירו
זהו לא ספר אובייקטיבי, הנושא גם לא מאפשר זאת, אלא ספר עם שליחות. הוא מתריע מה קורה במדינה בה חישוקי הדמוקרטיה מתרופפים ולבסוף מתרסקים והעריצות משתלטת. לכן זהו ספר בעל משמעות אוניברסלית, יפה לכל עם ולשון, ויש לו רלבנטיות מיוחדת לישראל הנמצאת בשלב העריצות בשטחים הכבושים וההתרופפות בתחומי הקו הירוק.
מאת איתן קלינסקי
בימים שישראל שלי מתנכלת לקהילה גדולה של רועי צאן פלסטינים במורדות הר חברון, אני מצר על כך שמשב הרוח של שירת אבות ישורון אינה נושבת במוקדי ההכרעה שהחליטו שיש להרוס את אוהלי הרועים ואת מבני הדיר לצאן. אם רוח המשורר אבות ישורון היתה נושבת במוקדי ההכרעה שלנו, היו פני הדברים אחרת במדינת ישראל.
מאת הרב יחיאל גריינמן
בעוד מספר ימים יתחיל מסיק הזיתים בגדה המערבית. בכל שנה בתקופת המסיק מתמודדים חקלאים פלסטינים במספר רב של כפרים בגדה המערבית עם גניבות זיתים, הרעלה או כריתה של עצים, מניעת גישה לאדמותיהם וסכנה לביטחונם.
מאת גדעון ספירו
תפורק פסגות ויוחזרו ילדיה לישראל. הורים שיסרבו, יש לבדוק את מסוגלותם ההורית על ידי שרותי הרווחה, כפי שעושים עם כל הורה שמשחק בגורל ילדיו או מתעלל בהם.
מאת עופר יהלום
במאמרו "הבלוף של השמאל הציוני" תוקף גדעון עשת מאמר שכתב פרופ' חיים גנז, בנושא הצדקת הציונות. מכך מסיק עשת מסקנות מרחיקות לכת, לגבי חוסר הצדק (לדעתו) שקיים בציונות, בקיומה של מדינת ישראל, ובעמדתו המדינית של השמאל הציוני. הנסיון שעושה עשת להעמיס על גבו של גנז את כל עמדות השמאל הציוני, נראה חסר הגיון.
מאת ארנון דגני
סבור אני כי את ההבדל המוסרי בין הציונות של לפני 1948 לזו שאחרי 1967 לא יכול לקבוע אדם אחד, פרופסור ישראלי וציוני, אך מי שמחפש הבדלים היסטוריים קונקרטיים בין שתי "הציונויות" יכול למצואם.
מאת שמואל אמיר
ארה"ב ניצבת באזורנו מול תנועה לאומית ערבית המופיעה גם כתנועה אסלאמית, ישראל ניצבת לצד ארה"ב במאבק זה. שאלת הכיבוש ודיכוי האוכלוסייה המקומית נדחית הצידה ומוזכרת רק מדי פעם כדי לפייס מעט את המשטרים הערביים התומכים בה. לכן המקווים ללחץ האמריקאי נכזבים ממנה שוב ושב.
מאת חיים ברעם
אם פרס היה באמת איש שלום הוא היה חוגג את קבלת ההחלטה הזו בפרהסיה ומאותת למתנחלים ולאוהדיהם שהבועה מתחילה להיסדק, ושאחרי שהרעל ינוקז ננשום כולנו אוויר נקי יותר. התגובות להחלטה האירופית הן שמתוות את הגבול בין אנשי שלום אמיתיים לבין אלה שנכנעו מזמן למתנחלים.
