מאת אסף וייצן

כך, בבת אחת הפך מוטסים מאדם מועיל, מתנדב ועובד שמכלכל את עצמו ועוזר לחבריו לאדם שמקבל "דמי כיס" בסך של 460 ש"ח לחודש ומצופה ממנו שיסתובב בחוסר מעש במשך כל שעות היום, כשהוא כפוף למשמעת ולמשטר של סוהרי שירות בתי הסוהר ופקידי משרד הפנים.

מאת אלי אמינוב

מי שכותב על קירות "כהנא צדק" במקום גלוי לעין הציבור בישראל, משול למי שכותב כיום בגרמניה "היטלר צדק". מי שראה את מצע מפלגתו של הרב כהנא יתקשה שלא להבחין מיד בדמיונה העצום לחוקי נירנברג.

מאת גדעון עשת

אפשר להבין מדבריו של קירשנבאום, שלו שותפים רבים בישראל, כי ארצות הברית היא מדינת מופת כלכלית ואולי גם פוליטית. אז זהו, שארה"ב היא לא. הנה לקט אמריקאי עבש לשוגים בפנטזיות אודות הדוד סם.

מאת גדעון ספירו

ממשלת נתניהו התפרקה ויש בציבור תחושה של נמאס מנתניהו. אלו חדשות טובות. החדשות הרעות הן שלא נראה שינוי באופק. נתניהו הוא שקרן, מדבר שלום ועושה מלחמה, ממלמל מעת לעת על שתי מדינות אבל מעמיק את מדינת האפרטהייד. מדבר על צדק אבל מעשיר את העשירים ומכביד את עולו על העניים.

מאת אלי אמינוב

ראש הממשלה נתניהו וממשלתו מקדמים כעת את הנבחר שבחוקים האנטישמיים: הגדרת ישראל כמדינת "הלאום היהודי",כלומר מדינתם של כל יהודי העולם ולא של אזרחיה הלא יהודים. כלומר ישראל הינה מדינתם של האמריקנים והרוסים בני הדת היהודית אך לא של תושבי כפר קאסם.

מאת גדעון עשת

לפני כמה ימים, לפני משחק כדוריד, העניקה מכבי ראשון לציון תעודת הוקרה לח"כ בנימין בן אליעזר (עבודה) על שסייע בהשגת תרומות לקבוצה. בתגובה דרשה שרת התרבות והספורט מההתאחדות לספורט לפעול בתקיפות נגד הקבוצה. יושב ראש מפלגת הבית היהודי, אביגדור ליברמן, דרש מהקבוצה לשחק כדוריד בליגה של עיראק – ארץ הולדתו של בן אליעזר. נראה לכם?

מאת תמר גוז'נסקי

כיצד פועל מנגנון של אפליה במדינה כמו ישראל, אשר לפי מגילת העצמאות שלה מחויבת לקיים "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". ואשר בית המשפט העליון שלה קבע בהזדמנויות שונות, כי כבוד האדם מחייב שוויון בין בני האדם?

מאת חיה נח
לאחר המשמרת באל עראקיב נסעתי עם אריק ל"יער" הקק"ל בניצנה. המקום המה במאות פליטים וברור היה ששלב הפיזור שלהם קרוב. מה שקרה שם אסור היה לו לקרות. מה שקרה שם מציב תמונה עגומה מול הפרצוף שלנו. מה שניבט מהמראה הוא "רד נק" או ניאו נאצי על רבים ממאפייניהם.

מאת חיים ברעם
אכזריות שפוכה, חסרת מיצרים, היא כנראה הדרך הקצרה ביותר ללבם של מאות אלפי ישראלים. מציאות חיינו כמשעבדי עַם אחר יצרה ציבור גדול שלבו רע. השמחה לאידו של האחר הפכה לנורמה, ואילו מושג החסד, שיש לו שורשים עמוקים ביהדות, הפך כאן לבדיחה.

מאת גדעון ספירו
אין לי גרם של סולידריות עם גזענים בכלל ואנטישמים בפרט, אין לי סולידריות עם פשיסטים, ניאו-נאצים, קנאות דתית, עריצים והורים שמוכנים להקריב את ילדיהם על מזבח ערכים אלו. אינני יכול להביע סולידריות עם מתנחלים, או מפלגת הבית היהודי או תנועת החמאס.